מאיר גזית / קיבעון בזמן חולף |
לא היה דם, אך מאז,
אני קם כל בוקר,
לובש אותה תחבושת
על אותה שאלה:
למה דווקא אני?
ואני לא הצלחתי להבין
כל זאת,
ולא למדתי דבר,
ורק צעקתי ובכיתי ודיברתי,
ואמרתי: היי, אמת, אמת,
תצאי לאור!
אבל היא העדיפה
להישאר בצל.
פצע שאין לו סיפור מסודר, על סבל שאין לו סיבה שניתן להצביע
עליה,
ועל מאבק מתמשך לחלץ משמעות ממקום שבו אין משמעות נגישה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|