שָׁב מִנְּדוּדָיו,
אֶל קִירוֹת בֵּיתוֹ נֶחְלַץ
חָלַף בְּחֹם נְשִׁימַת שדוֹת
גִּלָּה נְהָרוֹת וְהִכָּה מַעֲרֻמֵּיהֵים

אַךְ לְבַסּוֹף שָׁב,
נִפֵּץ דַּלְתּוֹ וְנָס פְּנִימָה
לִרְחֹץ אֶת פָּנָיו בְּמַיִם שְׁקוּפִים
כָּכָה לִשְׁכַּב בְּנִשְׁמָתוֹ הַמְּהַבְהֶבֶת

יָמִים אֲשֶׁר נָדַד בַּשְּׁבִילִים,
יִלְלַת כְּאֵבוֹ עַל זְרוֹעוֹת הַצּוּקִים,
צִנַּת מְעוּפוֹ נָגְעָה בְּמִצְחוֹ
כִּי הִרְחִיק בִּנְדֹד

גֵּאוּתוֹ עָבְרָה בִּגְבוּל נַפְשׁוֹ
עַד לֹא יָכֹל לְרַגְלָיו וַיִּתְפָּרְקוּ,
יָמִים קָרְאָה נַפְשׁוֹ בַּמְּדַבְּרִים
בִּשְׁבִילִים לְבָנִים וּפְתַלְתַּלִּים

27/1/26  
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
   לְאֵלִי מִשְׁעָלִי