בשקט עמוק ובלי שום תמונה
קטעי זיכרון שורף, מילה נעולה
כבר לא בטוח אם אני לא זוכר
קבור לי בבטן והלב לא מדבר

הימים חולפים לשנים כה מהר
גם דברים שלא ניתנים להיאמר
דהויים נשארו לי בבטן זיכרונות
אני מחביא עמוק בין השורות

מחביא עמוק בין השורות

אלף תשע מאות שבעים ושתים
היום שיחררו אותנו מוקדם
מבית הספר היסודי פיק"א
זה היה מזמן בפתח תקוה

המורה לא בא, אז כשהילקוט על הגב
הרמתי את הכיסא שלי על השולחן
ורצתי עם כל הילדים תחרות
השומר פתח לנו את השער

פתח את השער

יצאתי וחציתי את הכביש
לכוון בית הכנסת
שאבא לקח אותנו ביום כיפור
לשמוע את כל נדרי

הזקנים שם צעקו עלינו
לא חזרתי שלושים שנה
עד שדרכתי שוב בבית כנסת
אחי לא חזר לשם מעולם

לא חזר לשם מעולם

הלכתי עד מוליבר ופניתי ימינה
החנות האהובה עלי מחכה לי
חלון הראווה הגדול מואר
ומלא בדברים כל כך יפים

עטי פרקר, שעונים,
סכינים, מציתים ואולרים,  
והאולר השחור היפה ביותר
דמיינתי שכאילו והוא שלי

כאילו והוא שלי

איש עם חליפה ומגבעת שאל
מה הכי יפה? ואני הצבעתי
הוא הכניס אותי לחנות ואמר למוכר
שייתן לי את האולר שרציתי

חייכתי אליו ואמרתי תודה
הכנסתי את האולר לכיסי
והוא חייך אלי וילטף את ראשי
קנה גם עוגיות ואותם אכלנו ביחד

עוגיות ואותם אכלנו ביחד

הוא ספר לי שיש לו ילד בגילי
שאל אם ארצה לבוא אתו לשחק
גם אמר שיש לו בבית הרבה אולרים
ואולי הוא לי ייתן עוד אחד.

הלכנו אליו הביתה, הילד שלו לא היה
ומה שהיה אני לא זוכר רק אמר שהוא
רוצה לנוח התפשט ונשכב במיטה
אחרי זה הוא הזמין אותי לקולנוע

הזמין אותי לקולנוע

אחרי הסרט אני חזרתי הביתה
בבית רק אימא הייתה במטבח
ספרתי לאימא את מה שזכרתי
כשבא פחדתי ולא ספרתי לאבא

אבל אימא הלשינה עלי והם כעסו
אני בכלל לא הבנתי על מה ולמה
אבא קם להרביץ, רק לי הוא מרביץ
לא הבנתי גם את מה שלא נאמר

את מה שלא נאמר

בשקט עמוק ובלי שום תמונה
קטעי זיכרון שורף, מילה נעולה
כבר לא בטוח אם אני לא זוכר
קבור לי בבטן והלב לא מדבר

הימים חולפים לשנים כה מהר
גם דברים שלא ניתנים להיאמר
דהויים נשארו לי בבטן זיכרונות
אני מחביא עמוק בין השורות

מחביא עמוק בין השורות


כן, מחביא עמוק בין השורות

מחביא עמוק בין השורות

עמוק בין השורות

בין השורות

הלכנו אליו הביתה, הילד שלו לא היה ומה שהיה אני לא זוכר רק
אמר שהוא
רוצה לנוח התפשט ונשכב במיטה.
https://youtu.be/tS22mUgKBlc