לִפְעָמִים, כְּשֶׁהָעֵינַיִים שֶׁלִּי אֲדֻמּוֹת
אֲנִי יוֹצֵאת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל מַדְרֵגוֹת הַחֵרוּם
לִרְאוֹת אֶת הַבִּנְייָנִים שֶׁעַכְשָׁיו הֵם כָּל הָעוֹלָם,
אֶת הַזְּרִיחָה מֵעַל הַמְּכוֹנָה הַנְּיוּ יוֹרְקִית
אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא זְרִיחָה לָאָפֹר הַדָּלוּחַ
הָעוֹטֵף מִגְדָּלִים, גְּשָׁרִים, דִּירוֹת, לוֹפְטִים,
מִטּוֹת.
אֲנִי יוֹצֵאת אֶל מַדְרֵגוֹת הַחֵרוּם
כְּדֵי לָדַעַת מָה מַרְגִּישִׁים גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים
כְּשֶׁלְּמַטָּה מְכוֹנִיּוֹת-נְמָלִים, מוֹנִיּוֹת צַעֲצוּעַ
צְהֻובּוֹת
נָשִׁים בְּגֹדֶל שֶׁל כִּתְמֵי צֶמֶר הוֹלְכוֹת בָּרוּחַ
וְהַשּ-ְדֵרָה הַחֲמִישִׁית הַקְּטַנָּה לֹא יוֹדַעַת
שֶׁאֲנִי
מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַכֹּול בְּעֵינַייִם אֲדֻמּוֹת. |