לפני הרבה שנים, בשלוש
לפנות בוקר, עליתי על
הקטנוע, בעוד העיר ישנה,
מקווה בחורף זה מקווה של
דקירות מים קרים בעצמות,
ואז חייב תיקון הכללי,
שלא להשאיר לבד ת'שכינה,
ומשם יוצא לבית כנסת,
בדרך ריקה מאדם, הלב הוא
זה שמוביל, שיודע בדיוק לאן.
כמה מאות מטרים לפני שהגעתי,
עוד רגע ואני בבית הכנסת,
ביציאה מעיגול הכיכר, החלקתי,
דפקתי ת'חליקה של הלייף,
הג׳ינס נקרע ונפתחה לי הברך
שפשופים בכל צד ימין,
הקטנוע עף הצידה,
אין נפש חיה מסביב,
ישבתי על המדרכה,
והקטנוע שכוב לידי.
הרמתי עיניים לשמיים ואמרתי:
אבא תודה, גם כשלא מבין למה,
לא מבין בשביל מה וכשכואב נורא,
השגחת עלי משמיים כשנפלתי,
שמרת עלי שלא אגמר לגמרי,
הרמתי עיניים לשמיים ואמרתי: אבא תודה.
אבא תודה.
אבא תודה.
אבא תודה.
אבא תודה.
למה אני מספר את כל זה עכשיו?
כי אתמול, אחרי יום ההולדת של אחותי,
הקפצתי את הבת שלי הביתה,
וחזרתי לבד לביתי, הנורה הבהבה,
להראות לי שהמכל כמעט ריק,
נכנסתי למלא דלק,
זה נראה כמו סתם עוד רגע רגיל,
אבל כשהוצאתי את הצינור,
והסתובבתי מהמשאבה אל הרכב,
אין לי מושג איך מצאתי את עצמי על הרצפה.
כל צד ימין חטף וואחד בומבה,
נמרחתי כמו מרגרינה על לחם,
והייתי בהלם כמה שניות,
אני שוכב שם ולא מבין מה הסיבה,
איך הגעתי לסיטואציה הזו,
בלי סימן, בלי הכנה,
אין מה לעשות, כן, זה כואב,
אבל שוב הרמתי מבט למעלה
ובלב שלם אמרתי תודה,
איי טאטע כואב אבל אבא, אבא תודה.
הרמתי עיניים לשמיים ואמרתי:
אבא תודה, גם כשלא מבין למה,
לא מבין בשביל מה וכשכואב נורא,
השגחת עלי משמיים כשנפלתי,
שמרת עלי שלא אשר לגמרי,
הרמתי עיניים לשמיים ואמרתי: אבא תודה.
אבא תודה.
אבא תודה.
אבא תודה.
אבא תודה.
התעוררתי בבוקר מוקדם כרגיל,
האתמול לרגע נשכח ממני,
אבל גופי החבול דאג להזכיר לי,
הרגשתי כאילו התנגשתי במשאית,
חשבתי לעצמי שאולי אלוהים מתגעגע,
אולי עבר זמן מאז שכתבתי לו שיר,
המילים מיד קפצו לי לראש אז,
אז כתבתי כמה שורות,
אהבה גדולה ואסירות תודה
על כל מה שנעשה איתי בחיים.
זו הדרך שלו לבקש שיר,
רק דחיפה קטנה לקטנוע,
רק נגיעה קטנה, להזכיר,
שעדיין יש בינינו שיחה.
הרמתי עיניים לשמיים ולחשתי תודה,
רק כאן ועכשיו, תודה על כל נשימה.
לילה עכשיו, שקט כאן, וכל כך נעים,
זה רק אתה ואני עכשיו, מתלחששים.
אתה מדגדג אותי עם הרוח, זו בדוק אהבה.
אני משחרר אליך מילים מניבות צחקוקים.
מסתתרים מתחת שמיכת פיקה,
ריבועים בכתום וירוק, אני כאן רק אתך,
אתה פה, ובכל העולם,
יחד אתך מתחת שמיכה.
זה רק אתה ואני עכשיו, מתלחששים, אתה מדגדג אותי עם הרוח, זו
בדוק אהבה,
אני משחרר אליך מילים מניבות צחקוקים.
https://youtu.be/5t9ZtMWO378
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.