אני חובש את הכובע של טראמפ
עוטה סגנון פראי ושקט  
ועולה על הקורקינט
שמצאתי שפול בצדי הרחוב

אני שועט מבעד ללילה
המגדלים הגבוהים של תל אביב נחשפים מבעד לאופק
הרוח מפשיטה את התלהבותי מבעד לרחובות הריקים
ישראל שלאחר מלחמת התקומה

מזדחל בכפיפות מבעד להמולה
בוחן את הסביבה בשתי עיניי המרוכזת
מנסה להבין אם שארית האנשים
אוחזים באותן הכוונות כמותי
אני נועל את דלת השירותים ולוקח את הדבר

במרכז הרחבה אל מול הדיג׳יי
כל שריר בגופי חש את המוזיקה המסחררת
מימני מוכר הפלאפל ומשמאלי מוכרת הביטוח
מאבדים את עצמם לחלוטין בתוך האפלה השקטה