הטענה הזו, שמשהו צריך להבשיל,
והודאות שזה לא יקרה לעולם
כדי שנקום ונעשה את מה שממילא יקרה:
לחיות, למות,
היא לא מעניינת. וודאי שאיננה
חומר מתאים לשירה.
את מבינה,
המוות וודאי, כמו החיים.
החיים מלאים בחוסר וודאות,
אני מסרב לקום. זה לא יקרה לעולם.
עכשיו כשאני כבר עומד, אני מסרב לשבת,
זה לא יקרה לעולם.
חוץ מזה אני ממש עסוק:
אני מתכנן
את ההלוויה שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.