כשקר לי אתה לא שם
חיכית כשמצחי חם
הגעת עם לב קר
ללא שמיכת פוך לעטוף אותי
שלום סתמי כזה
ללא מבט בעיניים
שיחה על הוא ואה
יציאה לידי חובה
לא ראית את שלט היציאה
כמה דקות ודקות גם אני קפאתי
אחרי זה הושטתי יד
החוצה לשם הייתה צריכה להיות דרכך
יום אחד אני כול עולמך
וביום אחר אתה זר מנוכר
מחר שוב תהייה אחר
כול יום כזה גורע מליבי אותך
אוסף של ימים כאלה יעלימו
את כול מה שנשאר בי למענך
התאומים והדגים שלך
הורגים לאט לאט
את העקרב שבי
חסר המנוחה
אולי הרגשתי הקלה
להיות פחות תלויה בך
אולי אני לא בשלה להסתכן
שוב באכזבה
מוגנת מגנה על נפשי
מהמתחולל בך
איזה מזל שעוד לא פגשתי אותך
ככה זה כול מוצאי שבת