וְהַזְּמַן בּוֹעֵר בְּעַצְמוֹתַי
לֹא לַחְדֹּל
לִהְיוֹת נְאות מִדְבָּר בְּיָמִים צְחִיחִים שֶׁל רֶגֶשׁ.
וּמַצָבְ-רוּחַ בִּי מִתְפַּתֶּה לֶאֱרֹז חַיִּים
בְּמִזְווֶדֶת הַפְתָּעוֹת
לֶאֱהֹב בִּכְדִי
וְלֹא לְוַתֵּר.
כִּסּוּפִים בְּלִי חֲלוֹף מְקַלְּפִים מִמֶּנִּי שְׁכָבוֹת
וּכְנֶשֶׁל הִשַּׁלְתִּי קְלִיפּוֹתַיי
לְאַהֲבוֹת יָמִים רוֹגְעוֹת כְּגַלִּים.
סְתָווי אָרֹךְ בַּלֵּב שֶׁאֵינֶנּוּ נִגְמָר
מֵצִיף גַּלִּים שֶׁל הִתְרַפְּקוּת עַל זִיכְרוֹנוֹת
נוֹשָׁנִים.