נָטַעְנוּ רֶגֶל בַּהֲלִיכָה,
וְהַשֹּׁרֶשׁ נִסְתַּתֵּם מֵאִתָּנוּ.
יָדַעְנוּ דַּעַת וְלֹא הִשּגְנוּ,
רָאִינוּ אוֹר , וְהוּא נִשְׁבַּר.
לֹא קְטַנִּים בְּמִידָּה הָיִינוּ,
וְלֹא שְׁלֵמִים בַּכֵּלִים.
הָרָצוֹן נִצְרַר בַּלֵּב,
כְּנִיצוֹץ שֶׁנָּפַל מִן הָעֶלְיוֹן
וּמְבַקֵּשׁ אֶת מְקוֹמוֹ.
וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְלֹא מָקוֹם,
דֶּרֶךְ בֵּין כֶּתֶר לְמַלְכוּת.
הַזְּמַן נִפְתָּל כְּחֶבֶל,
מַעֲלֶה וּמוֹרִיד,
אוֹמֵר, זֶה תִּיקּוּן.
יֵשׁ עִיר נִסְתֶּרֶת בְּתוֹכִי,
עִיר שֶׁאֵין לָהּ חוֹמָה,
בְּנוּיָה מֵאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּפְרְדוּ
וְשָׁבוּ לְבַקֵּשׁ צֵרוּף.
כָּל יוֹם נִבְרֵאת בָּהּ קוֹמָה,
מִתְּשׁוּקוֹת שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ.
אִם תִּרְצֶה , בּוֹא עִמָּדִי.
עוֹד נֶפֶשׁ אַחַת חֲסֵרָה
לְהַשְׁלִים אֶת הַמַּעֲגָל.
יֹורוּ לְךָ חוֹק וּמִשְׁפָּט,
וְאַתָּה תֵּדַע
כִּי הַשְּׁבִירָה קָדְמָה לַצִּוּוּי.
כִּי לֹא הַיַּעַד הוּא הַסּוֹד,
אֶלָּא הַהֲלִיכָה הַנּוֹשאת.
כָּל צַעַד מַעֲלֶה נִיצוֹץ,
כָּל שְׁתִיקָה מְיַחֶדֶת שֵׁם.
וּבְקֵץ הַדֶּרֶךְ שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם,
יִפָּתַח שַׁעַר שֶׁל לֹא יָדוּעַ,
וְנֵדַע,
כִּי הַמָּקוֹם הָיָה הַדֶּרֶךְ,
וְהַדֶּרֶךְ, הָייְתָה אָדָם.