טמבל בור ועם הארץ נפגשו יום אחד באמצע שדה,
שדה שנמצאת ליד הכביש המוביל מ"לאן" ל"שום מקום",
טיילו קצת שלושתם נהנים מהנוף ואז בדרך נס ראו גבעה,
עם הארץ הציע שיטפסו על הגבעה להשקיף מלמעלה,
הטמבל קרא, "אחריי כולם - אני מכיר את הדרך",
נאנחו בעלייה ונשרכו אחריו הבור ועם הארץ בלית ברירה.

לאחר שעה שעתיים הגיעו לראש הגבעה, מתנשפים בשירה משותפת,
שרים להם שיר בניגון מתנגן על נערה שעזבה וכנראה לא תשוב,
דומע ושמח אמר הבור "שיר יפה" אל הטמבל והוא שהסכים ענה
"מרגש",
"הנה הגענו", שמח עם הארץ. "שנעצור לקפה?"
החלו אוספים ענפים יבשים למדורה, ענפים שנפלו מתחת לעץ הגדול,

"זה מזכיר לי משהו", אמר הטמבל, "חבל שאינני זוכר".

"גם לי זה מזכיר סרט שראיתי, הטוב, הרע והמכוער", אמר עם הארץ,

אני הרע, צעק הטמבל, אני הטוב, הודיע הבור,
"נו מה כבר נשאר לי?" אמר עם הארץ, "אני אבחר להיות המכוער"
(או המכור),
הוסיף עם הארץ "העיקר שנהיה כאן כולנו ביחד, באחווה כמו בסרט",

הדליקו מדורה והרתיחו מים ואז הכינו קפה, מזגו לכוסות,
"אחת שתיים וש... לוש כולנו לשתות", צעק הבור, "ועכשיו כולנו
לעצור".

"אם נהיה יחד זה יוסיף לנו כוח וחוכמה", החליטו יחדיו שלושתם,

"גם נוכל להמציא כאן כת של אנשים חדשים שאין טובים מהם ונהיה
מוצלחים",
הודיע ברצינות הטמבל והמשיך, "אבל מה נאכל? אני מתחיל להיות
רעב!"
ענה לו עם הארץ, "יום רביעי היום, היום נאכל קטניות",
"אפשר להוסיף לזה עשב ירוק שמוסיף טעם אותנטי", הוסיף הבור,
"ראיתי שיש כאן בכמויות". התפזרו שלושתם לכל עבר והתחילו
לאסוף.

ככה חיו להם בנעימים כל הקיץ, הסתיו וגם חציו של החורף,
יום ולילה שבת וחג הטמבל, הבור ועם הארץ מסרו
אחד לחברו אינפורמציה, הוראות וביצוע וגם תרגלו סימולציות,
עד שיום אחד החליטו שתשעה חודשים הריון זה מספיק (או שבעה),
התיישבו מתחת לעץ הגדול והכינו קפה להזכיר את היום הניסי שבו
ראו את הגבעה,
והחליטו יחדיו שלמחרת הם ירדו מעליה וילכו אל הכביש כדי להגיע
לאן או לשום מקום.

למחרת התעוררו שלושתם ממש מוקדם והתם תעודות,
תעודות שהכינו עוד בלילה ועל כל תעודה גם ציור וגם שם,
הטמבל נתן לבור את שלו ובראשה כתוב תעודה לבור הטוב ומתחת ציור
של גמל,
לעם הארץ נתן הטמבל תעודה גם כן ובראשה כתוב לעם הארץ המכוער
ומתחת ציור של חמור,
"אם תהיו עייפים מהדרך תחזקו עצמכם ושיהיה לכם על מה לרכב"
אמר,  
מחא כפיים הטמבל, הבור ועם הארץ ביקשו ממנו שיראה להם את
תעודתו.

אומנם קצת נבוך אבל בחיוך מבויש הציג להם את התעודה שלו,
עליה התנוסס בראשה בגדול "הטמבל הרע", "וואי וואי" הופתעו
שניהם,
"לנו יש גמל וחמור לך לא נשאר כלום, על מה תרכב? שאלו. "אה
שטויות!!!"
ענה להם. "אנחנו יחד", והוסיף, "ארכב עליכם - אתם יודעים רק
ביחד זה עובד",
התחבקו השלושה בשמחה ובטפיחות שכם אחד לחברו מאושרים,
וזה תוך כדי שירת "רק ביחד", רק ביחד, רק ביחד, רק ביחד זה
עובד".

ירדו מהגבעה מלאי שביעות רצון עצמי ושמחה ושמו פעמיהם אל
הכביש,
לאחר שעה שעתיים בעודם הולכים ומיד מגיעים אל הכביש, שאל עם
הארץ את הבור
אז מה, עכשיו נפרדים? קפץ הטמבל וענה לו שלעולם לא יפרדו,
ולעולם ישמרו על קשר כי רק כך ביחד אפשר להגיע אל האור וזה
חשוב ונצרך,
ואז עצר לידם רכב עם מקום פנוי אחד והטמבל מיד קפץ פנימה ונעלם
אל האופק כשידו מנפנפת,
נשארו הבור ועם הארץ, האחד תפס טרמפ ל"שום מקום" והשני מי יודע
לאן.

טקסט נרטיבי-פואטי זה משתמש בכלי סיפור כדי להעביר ביקורת
רעיונית, כאשר הלשון, ההגזמה והאירוניה חשובים לא פחות מן
העלילה.

השימוש בשם "בלדה" משרת את הטקסט היטב משום שהוא מרמז מראש על
פשטות לכאורה, על סיפור שנשמע כמו אגדה או שיר דרך, בעוד
שבפועל הקורא מגלה