לֹא שׁוֹכַחַת כְּלוּם
לֹא אֶת הַיּוֹם שֶׁשִּׁנָּה לְטוֹבָה
וְלֹא אֶת הַיּוֹם שֶׁשִּׁנָּה לְרָעָה
וְלֹא אֶת הַפַּעַר בָּאֶמְצַע
וְלֹא אֶת מָה שֶׁאַחֲרֵי
וְעוֹד זוֹכֶרֶת הֵיטֵב
שֶׁאַחֲרֵי הַחִבּוּר וְהַחִסּוּר
הִתְיַתְּמָה הַהַבְטָחָה
וְהַמִּלִּים הַיָּפוֹת זָלְגוּ בְּקַלּוּת
כְּמַיִם מִכְּלִי רֵיק
לֹא הָיִיתִי צְמֵאָה
אֲבָל הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים שֶׁכֵּן
כִּי אֲנִי לֹא שׁוֹכַחַת כְּלוּם

אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה יָדַעְתִּי לָקַחַת וְלָתֵת
רַק כִּי אֲנִי לֹא שׁוֹכַחַת כְּלוּם
גַּם אִם הַהֶפְסֵד עָלָה עַל הָרֶוַח
הוּא כִּסָּה עַל הָאֱמֶת
עִם שְׁחִיקַת הָעֲצָמוֹת
וְהִתְקַטְּנוּת הַקּוֹמָה
הִתְחַדְּדוּ הַמִּלִּים
עַד לִכְדֵי פִּיּוּט
הֵן דָּקְרוּ אוֹתִי בְּרֹךְ מְדֻמֶּה
כִּי אֲנִי לֹא שׁוֹכַחַת כְּלוּם
וְזוֹכֶרֶת אֲפִלּוּ יוֹתֵר