השם המלא של הסדרה (ללא קיצורים):
ליגת הצדק בטיסת ''אושיאניק''

לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537411072

האי, 2030

באותו הזמן שקלארק קנט חזר ממסעו אל העבר, הופיע מולו, במהירות
מרשימה מתוך גלי האוקיינוס, גבר שרירי שלבושו העליון כולו
קשקשי דג ושהחזיק בידו קלשון המסמל את כוחו.
"שלום לך, אני הוא אקוומן - ואחד מכוחותיי הוא יצירת טלפתיה
בין דגים ויונקים ימיים לבין בני אדם ויצורים דומים... יש לי
מסר עבורך..."
בין שניהם, שחה לפתע דולפין, שהזיז את ראשו בתנועות נמרצות
כמכדרר כדור בלתי נראה. מתוך בועה שקופה שצפה מעל ראשו, נראו
פניה של מרתה קנט המודאגת.
"דולפין נבון", אמרה בחשש, "העבר לקלארק שלי את המסר הבא:
קלארק, חייך בסכנה. אני..." (כאן נהיו הפרעות במסר ושלג לבן
הופיע בבועה במקומה עד שחזרה לדבר) "כבר ידעתי..." (לפתע נעלמו
פניה מהבועה וקלארק ראה את עצמו מורם ביד שרירית של איש אלמוני
שאוחז בחרב ומשפד את ליבו למרות שהוא כמעט בלתי פגיע) ואז
הבועה התנפצה וחזרה להיות מים וסבון...

קלארק חש בסכנה והחליט שהדרך הטובה לפתור את כל העניין תהיה
לפנות לברוס ויין, שנמצא בבונקר הממוחשב שבאי.
"אתה רוצה שאשגר אותך לעבר כדי להזהיר את אימך שמודעת לסכנה,
כדי שלא תהיה פה, או לפחות תבוא מוכן מראש?" נאנח ברוס.
במהירות הם סיכמו על שיגור של שעה בלבד, שבסופו יוחזר קלארק
להווה, בטוח יותר מאי פעם...
קלארק נעמד על כן השיגור שמול הבונקר, כאשר הוא שוב מודע
להיותו שקוף עד להתגשמותו במציאות החדשה...

האי, 1966

"הנשאי לי ותוכלי לקבל את כל העולם על מגש של זהב", חייך
אלכסנדר לות'ור האדמוני בן ה-15.
"אני כבר החלטתי", הסמיקה מרתה בת ה-18 וחיבקה את ג'ונתן
ארוסה.
ערפול חושים... זה מה שהרגיש קלארק כשהגיע בין שלושתם... ערפול
חושים ובלבול...
"אמא.....", הוא אמר רועד כולו, "את עוד לא יודעת אבל את תאמצי
אותי ואני אהיה בסכנה באי הזה - או אולי מחוצה לו, לא הבהרת
לי. תגידי לי שאת מבינה..."
מרתה נרעדה בכל ישותה ולפתע הופיע מיכל אדמדם- שקוף מהשמיים
והתנפץ על האדמה.
מתוכו יצא איש שרירי ומזוקן בחליפה שחורה וגלימה שחורה והרים
מטה מוזהב כלפי השמיים. חור נפער בשמיים וקרני שמש אדומות
ריצדו מהחור כלפי האדמה.
"שמי גנרל זוד", אמר האיש שזקנו היה בהתאם שחור, "והוגליתי
מקריפטון ע"י ג'ור-אל, אביו של קל-אל, לאזור הפנטום. נשבעתי
לנקום בג'ור-אל דרך בנו, שאני רואה כאן, מחופש", אמר והרים את
קלארק בצווארון חולצתו, "חור התולעת שפתחתי כאן הביא את כוחה
של השמש האדומה לכדור הארץ כך שעכשיו אנחנו לא רק שווים -
בתנאים רגילים בקריפטון אני יכול לשחוט אותך. רוצה דוגמה?" שאל
בערמומיות ולפתע הרים חרב ודקר את קלארק בליבו.
"אמא", לחש כשרכנה כלפיו, "את ידעת כל השנים שככה אני
אמות..."
"אבל בטח קיוויתי שאני טועה - ולא רציתי לעכב את הדברים
הנשגבים שבכוחך לחולל", לטפה את לחיו ברוך.
לפתע נעלם וגופתו המתה הופיעה מחדש, בהווה...

האי, 2030

זה התחיל עם הגרין לנטרן האל ג'ורדן, ששם לב לגופה עם החרב
בבטנה ושאג לכולם לבוא לחלוק כבוד אחרון. זה המשיך עם סלינה,
שבניגוד למנהגה בכתה כמעט ללא סוף (עדיין היו לה סנטימנטים
אליו בתור מאהב לשעבר). חיימה רייס הרגיע את כולם. תומאס ויין
הבן הביט בכולם בפרצוף קפוא, אך לכולם היה ברור ששלומו אינו
כשורה. בארי אלן רץ סביב כולם במעגלים, כדי להירגע...

ובאותו הזמן, בנג'מין והאיש שנראה כמו פרי הגיעו למגדלור.
איש שרירי, אבל גם עם כרס קלילה, במדים ירוקים ושיער בלונדיני,
קיבל את פניהם. היה זה אלן סקוט.
"בחייך, תניח שנייה את הטבעת המגנה עליך בצד ובוא נדבר..."
התחנן בנג'מין.
"אתה רוצה שיחה בלי הטבעת?" גיחך אלן, "הכול בסדר, התכוננתי
לתרחיש הזה..."
והוא נקש בטבעתו על גבי השולחן ברעש רב.
"אתה מוכן לומר לי למה נתת לבת שלי להישחט ע"י לקס לות'ור?!"
התיז כלפיו בן.
"ואתה?! אתה מוכן להגיד לי למה סירבת ללקס לות'ור להיכנס לאי
במחיר שחיטת ביתך?!" גיחך אלן סקוט.
זה הרתיח את בנג'מין והוא הוציא מכיסו אולר ודקר את אלן סקוט
בבטנו ובליבו, מספר פעמים... אלן מת, ללא הגנת הטבעת, למי שלא
הבין...

(המשך יבוא...)

לפרק הבא
http://stage.co.il/Stories/537411200