מסע חיים של אדם אחד
שדה נפשי רוחני הוא פותח
תנועה בין מהות פנימית
לבין נסיבות חיצוניות
בין פצע מתמשך
לבין יכולת הישרדות
בין הדחקה לבין מודעות
חיים שנחוו לאורך שנים

חיים קטועים, אז האדם אינו "בעיה"
שיש לפתור, אלא אדם
שיש להבין, להכיר ולהשיב לעצמו
שרטוט קו טראומטי מוקדם וברור
ילדות רווית אלימות פיזית ורגשית
העדר דמות מגוננת
חוויה מתמשכת של חוסר אונים
קיום מהות חיובית, רגישה ואוהבת

טראומה אינה מגדירה אישיות
אלא פוגעת בה ומעוותת את בטויה
בריחה אל הטבע ואל שיח עם אלוהים
הסתגלות של ילד שאין לו מוצא אנושי
ניתוק, התרחקות, חלימה, מנגנונים
שמשמשים אחר כך מצע להתמכרות
לצד דפוסים שחוזרים של תפקוד גבוה
לצד מצוקה פנימית שלא מעובדת

צורך עמוק באהבה ובאשור
שפוגש רק בקורת מפעיל מחדש
חוויות ילדות של חוסר ערך
וחוסר יכולת לעמוד מול סמכות
התמכרות שמופיעה לא כבריחה מקרית
אלא כהמשך לדינמיקה נפשית עתיקה
רצון לעזוב, קושי לשאת רגשות
ולחיות באי־וודאות לכן הבלבול

בלבול זה אינו מכשול בדרך
אלא צורה מסוימת של הליכה
אין כאן הארה דרמטית
רק התגבשות איטית של נוכחות
גבולות וקול פנימי גם תרגול הנהגה
עצמית בתוך קשר, ולא בבידוד
אין כאן מחיקה של פצע,
אלא רק הכלה מודעת שלו

הקשר בין עבר להווה הוא ליבת השינוי
רצף רגשי חדש מתוכו צומחים רצונות
כשרגשות מודחקים מקבלים את מקומם
המקום הנגוע שבנפש אינו אויב שיש להשמיד
הוא גם לא מרכז של זהות, רק חלק
יש לחמול עליו ולהכיר בו, לנהלו באחריות

העמקה תודעתית ולא הטפה מוסרית
קריאה למודעות מתמדת לפגיעות
ולא איזו הלקאה עצמית
הצבת אחריות עצמית כבסיס לקשר
היא לא שלילת הזולת
יחסים שאינם מבוססי ריצוי והעלמות
אדם שנושא פצע עמוק,
גם אור, יצירתיות ויכולת קשר

החלמה אינה יעד סופי
אלא דרך חיים, מתמשכת
דרך חיים כזו שאינה מבטיחה
גאולה מוחלטת, רק מציעה
עבודה מתמדת של הנהגה
עצמית מודעת, אחראית ומחוברת
יש סיכוי ש, עדיין יש, כן
עדיין יש סיכוי ש

עבודה מתמדת של הנהגה
עצמית מודעת, אחראית ומחוברת
יש סיכוי ש, עדיין יש, כן
עדיין יש סיכוי ש
סיכוי ש


הסתגלות של ילד שאין לו מוצא אנושי, ניתוק, התרחקות, חלימה,
בריחה אל הטבע ואל שיח עם אלוהים.
https://youtu.be/AGmtR0XpOf0