אימא אומרת לי:
"לילה טוב חיים שלי
שיהיו לנו בשורות טובות"
ואני עונה: "אמן"
(מה הן הבשורות הטובות
אני תוהה בליבי)
רגע לפני כן
דיברנו
על כמה רִגְעֵי ייאוש יש לנו ביום
והיא האירה ובצדק: "וכמה רִגְעֵי צחוק"
היה זה אחרי שֶׁיָּבְשׁוּ דמעותיה והצעתי ששתינו ניפול על
חרבנו,
כמו שאוּל
והיא שאלה: "איפה נמצא חרב כזאת?"
ואני עניתי: "נקנה" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.