הבוקר כשקמתי ציירתי ציור,
הציור בצבעים של החיים,
ובו יש תמונה של אהבה,
הרבה דברים, הרבה שברים.

גם עבודה וגם מנוחה, לא בא לי,
גם מקדש וגם קבר, אני מת כאן,
גם רצון לבורא עולם, אבא געוואלד,
וגם התמסרות לריק. די, די כבר,
ציור של אינטימיות שמבקשת,
להגיע לרובד שבו ידיעה,
פנימית שמחליפה כל מילה,
נשימה שהיא שפה בפני עצמה.

מתוך כל אלה נובעת התחושה,
שהציור מתאר מסע של שניים,
שניים שבקשו לברוח מהעולם,
כדי לפגוש את עצמם מחדש,
דווקא הבריחה הזאת, בריחה כזאת,
היא ההוכחה העמוקה, הוכחה עמוקה,
של קרבה ביניהם, קרבה ביניהם,
סיפור של אהבה מהאגדות.

הלכתי לישון וחלמתי, חלום דרמטי,
חלמתי שאני מת, מת לגמרי כאן,
לא בא לי, לא בא לי, לא בא לי,
אבא געוואלד, געוואלד, די כבר,
הלכתי לישון וחלמתי - מה חלמתי?
חלמתי שבבוקר כשקמתי ציירתי ציור,
מצייר בצבעים אקריליק של אהבה,
הרבה דברים, הרבה הרבה שברים.

הבוקר כשקמתי ציירתי ציור,
הציור בצבעים של החיים,
ובו יש תמונה של אהבה,
הרבה דברים, הרבה שברים.


גם מקדש וגם קבר, אני מת כאן, דווקא הבריחה הזאת, בריחה כזאת,
סיפור של אהבה מהאגדות.
https://youtu.be/RZvkehazeaY