בקעו ממנה אנרגיות יפות
חמדה, שמחה, עדינות ורגשות.
הייתה עדינה ואכפתית מאוד
רצתה שנמשיך בשיחות אישיות.
כשקיבלתי מרק חינם, דאגה  
כשקניתי לה מתנה, עזרה לי להסבירה.
היה לה חוש הומור
אמרה שלא אשמיע כחכוחים כשעל תרופות אישאל
ופעם אחרת שלא יגידו שנס מתניך אם אתרשל
ועל מנהל נחמד שאהבה
אמרה שיש לו חוש הומור של איש צבא.
מישהו התחיל אתה בעבודה
אמרה שהיא לא מכירה אותו
ונבוכה כשאמרתי: "את מכירה".
עברו מאז שלושים שנה שלמות
ואני עדיין מתגעגע,
חולם עליה
וכותב עליה יצירות.