א.
יש ימים שהלילות שלהם לא נגמרים,
רק כל שניה נדמת לנצח, ואז עוד אחת,

ועכשיו עוד אחת, והן כבר שלוש, טאפ,
טאפ, טאפ, כן כבר שלוש, ועוד שניה,

טיפ, טיפ, טיפ, עוד אחת והן ארבע,
נערמות אחת, ועוד אחת על קודמתה,

וככל שהערמה הולכת אט אט וניבנת,
הולכת וגבהה, גם העייפות מצטברת,  

ומכבידה על עפעפיי ומחשבותיי וכתפיי,
והלילה לא נגמר, לא נגמר, לא נגמר.

ב.
יש לילות שהימים שלהם נמשכים ללא סוף,
כמו כשנכרת לך איבר או שמת לך מישהו יקר,

כל שניה מרגישה כנצח, כאב וצער, כל שניה,
והכאב והצער מכסים אותך כשמיכת פוך כבדה,

שמיכת פוך עבה בליל חמסין ואתה במדבר,
כל גופך מעקצץ, ומטפטף טיפות גדולות,

טיפות של זיעה מחליקות מהמצח, מתגלשות,
לא עוצרות בגבות ישר אל תוך העיניים,

ובמורד הצוואר הגב והחזה,  כולך רטוב,
והן ממשיכות ומטפטפות עצמן כדמעות.

ג.
גיהינום של ימים ללא שמש ולילות נטולי ירח,
הכול חנוק ובלי שום טיפת משב רוח חיים,

הגרון התייבש גם בלי טיפת רוח שמחה,
רק צל קודר וכבד ששוכן על השכל ועל החזה,

צאי !!! הוא מנסה לדחוק את הנשמה החוצה,
רוצה שתמות כבר, שתמות כבר, נו תמות כבר,

ניסיתי הכול, כבר מזמן ברור לי שאין שום תקווה,
ליליות ארוכים של ימים כה שחורים ולא נגמרים,

עכשיו הוא רוצה שאתה תגיד, שאתה זה שתגיד,
כן, תן לי למות, אני רוצה שקט, תן לי למות.



יש ימים שהלילות שלהם לא נגמרים ויש לילות שהימים שלהם נמשכים
ללא סוף,
גיהינום של ימים ללא שמש ולילות נטולי ירח.
https://youtu.be/J9bNpWvxuAs