New Stage - Go To Main Page


השם המלא של הסדרה (ללא קיצורים):
ליגת הצדק בטיסת ''אושיאניק''

לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537411070

מספר כל יודע


טיסת "אושיאניק" מס' 815 לצרפת, 2030


לכאורה עוד טיסה רגילה - המנועים לא השמיעו שום רעש מיוחד,
הדיילות חילקו כהרגלן חמגשיות  - ורק אנשי האבטחה סרבו לעלות
על הטיסה המקוללת, כך שהנוסעים נאלצו לחתום על כתב ויתור על
בטיחות.

סלינה החזיקה בידיה את הצנצנת, בארי אלן לבש כבר את המדים,
החיפושית יצרה שריון מסביב לחיימה רייס, תומאס הבן החזיק
במזוודה ובה תחפושת וזריקות ממריצות, דיאנה לבשה תלבושת של
אמזונה - והיחידי שהסתפק בתחפושת של חנון היה קלארק קנט.

אחרי זמן מה שטסו, החלה כצפוי סופת טורנדו להרעיד את המטוס.
סלינה וקלארק החזיקו ידיים בחשש, למרות שעמוק בליבם ידעו שגם
הפעם הם יהיו בין הניצולים
.
הגג נקרע מעל המטוס וכולם צרחו באימה כשהמטוס התרסק לחלקים על
גבי אותו אי עליו התרסקו לפני 4 שנים.
"לכל הרוחות הארורות, אני לא מאמין למה שאני רואה..." סינן האל
ג'ורדן כשראה את סלינה קייל מתקרבת לעברו. באותן 3 שנים האל
ג'ורדן הסתגל למקומו ותפקידו באי ונהג לתפוס אגוזי קוקוס לפני
שיחבטו בראשם של ילידים מופתעים. הוא אהב להיות הגרין לנטרן של
האי ולא היה בטוח שהדרמה שסלינה נושאת איתה תיטיב עם תפקידו.

"סלינה, התגעגעתי אלייך", אמר בשמחה ברוס, שיצא מהבונקר של
האי, "בואי תני לי חיבוק".
הם התחבקו והתרגשו וסלינה אמרה פתאום, "ברוס, יש לי ילד ממך"
(כך, בפשטות).
ברוס חייך חיוך אבהי ונישק את סלינה. גם בלי שאמרו מילה אחת
נוספת, היה ברור שנוצרה ביניהם זוגיות.
קלארק נדחף בחיבה בין שניהם והניח את יד ימין על ברוס ויד שמאל
על סלינה.

"עכשיו שיש לי בת זוג אחרת, אני מפרגן לכם. רק אל תשכחו להזמין
אותי לחתונה שלכם".
"חתונה!!!" צחקה בצחוק פרוע סלינה, "בימינו לא ממהרים למוסד
הפטריארכלי הזה!!!"





בינתיים, בארי אלן וחיימה רייס סחבו איתם את ארון המתים של פרי
ווייט. המשא היה כבד, כי היה מדובר באיש שתענוגות הזלילה לא
היו זרים לו - והם שמחו שהם סוחבים ביחד.





באותו הרגע, הופיע באי בנג'מין "הג'וקר" ליינוס. הוא היה מותש
מכל המסע שעבר ועדיין הנעליים שלו היו מלאות בחול מציק.
שנייה אחרי שהופיע, התקרבה במידת מה לאי הספינה של לקס לות'ור.
בגלל מעטה ההגנה על האי, האי היה בלתי נראה לגורמים מחוצה לו.
"בן!!!" קרא הנבל העשיר ברמקול גדול ממדים שהיה לו בהישג יד,
"תאפשר לי להכנס לאי!!!"
"אין סיכוי!!!", צעק בנג'מין.
"שים משקפת על העיניים שלך, כדי שתראה בדיוק מה אני מתכוון
לעשות!!!"
בנג'מין הרים משקפת לעיניו וראה את לקס לות'ור מחזיק סכין
היישר לגרונה של לואיס ליינוס המפוחדת.
"עכשיו תן לי בדיוק מה שאני רוצה, או שאני שוחט אותה!!!"
בנג'מין שתק, אך עיניו הביעו את הסערה הפנימית שעברה בו. הוא
סרב לענות לאיומים של לקס לות'ור.
"בן, תן לו להיכנס לאי..." הפציר בפניו קלארק, "הוא מתכוון
להרוג את הבת שלך, שהיא לגמרי במקרה אהובתי".
בן המשיך לשתוק. לקס העביר בכוח את הסכין על גרונה של לואיס,
כך שלא הספיקה אפילו לצרוח. דם ניגר מגרונה והיא נפלה ומתה.
"לאאאאאא!!!" צרחו בנג'מין וקלארק, אבל זה היה מאוחר מדי...





מעט מאוחר יותר, הופיע לפתע פרי ווייט, במלוא משקלו ושריריו,
מול בנג'מין הנסער.
"אתה... אתה..." מלמל בשקט בן.
"מה קרה?" חייך פרי חיוך ציני, "החתול בלע את הלשון שלך?"
"אני... אני חנקתי אותך עם כבל חשמלי. אתה אמור להיות מת..."
"תמיד אמרתי שלאי הזה יש כוח מיוחד".
"אבל זו הפעם הראשונה שבנאדם מת קם לתחייה".
"אתה מתפלא", חייך פרי חיוך ליצני, "או שאתה מצטער שלא נשארתי
מת?"
בן שתק.
"תגיד, רק בינינו, אתה ראית פעם את אלן סקוט?".
זה היה רגע של כנות ביניהם ובנג'מין נענע בראשו לשלילה.
"במקרה אני יודע איפה הוא - ואני חושב שהוא חייב לנו כמה
הסברים. רוצה לבוא אחריי?"
בן החל לצעוד אחרי פרי, דבר שמשך את תשומת ליבם של בארי אלן
וחיימה רייס.
"אם פרי קם לתחייה", שאל בארי, "אז מי נמצא בארון?"
הם פתחו את הארון כשבנג'מין ופרי כבר היו רחוקים מהם - ומצאו
בפנים את פרי ווייט, בחליפה, חנוט ומאופר.
"מי שלא יהיה שמלווה את בנג'מין, זה לא פרי..."

(המשך יבוא...)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/12/25 16:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציצי מקניל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה