השם המלא של הסדרה (ללא קיצורים):
ליגת הצדק בטיסת ''אושיאניק''

לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537411068

גותאם סיטי, 2028

קאטוומן, הלא היא סלינה קייל, הלכה בתחפושת החתולית שלה במערכת
האיוורור של המוזיאון של גותאם, עד שהגיעה לשטח המוזיאון בו
הוצג היהלום שניסתה לגנוב עוד באי.
היא שלפה מכשיר ניסור שפועל בלייזר ופתחה חור עגול בזכוכית
שהגנה על היהלום.
חיוך חמדני צץ על פרצופה והיא לקחה את היהלום וזרקה אותו לתוך
שקית קטיפה שברשותה.

פרצוף מוכר עופף לפתע לידה. אותם מדים כחולים, האות S באדום על
החזה ומסכה בצבעי הדגל האמריקאי.
"קלארק", אמרה בהתרסה את שמו, "אני יודעת שאני ואתה לא בדיוק
כוחות שווים, אבל אם תחשוב לרגע שאתן לידיך ללא מאבק את
היהלום, תשכח מזה..."
"זה בסדר", הניח יד מרגיעה על כתפה, "לא שמת לב שהאבטחה
הממוחשבת נותקה כאילו נס מיוחד קורה פה? באתי לעזור לך, כדי
שהילד שלך לא יגדל בעוני. המשכורת שלי כעורך עיתון לא תספיק
כדי לסייע".
"קלארק... אני מפחדת מה תחשוב, אבל בפעם ההיא שביקרת אצלי אחרי
הלידה תלשתי לך שערה מהשורש כדי לעשות בדיקת אבהות - ואתה לא
האבא. האבא האמיתי נמצא באי שעזבנו".
"בינתיים ברוס נמצא שם ואני פה, אז אני אעזור לך בגידול
הילד".
"קלארק", אמרה סלינה בנחרצות, "אין בינינו שום מערכת יחסים
רצינית. רק השתעשענו כמה פעמים וזה הכול".
"זה לא משנה את דעתי על האחריות שאני רוצה לקחת על כתפיי. עד
שנמצא דרך ליצור קשר עם ברוס, אני בתמונה."

מטרופוליס, שבוע לאחר מכן

קלארק צעד בצעדים מדודים במשרד העורך של "הדיילי פלאנט". הוא
חש את כובד האחריות על כתפיו. רק השבוע הבין שלא יוכל לשלם
יותר לג'יימי אולסן, כי תפוצת העיתון דלה מדי ועדיף לפנות
לטירונים בתחום הצילום, כי הם ידרשו פחות כסף.
"הגיע תורי לראיון?" שמע לפתע את הקול הצלול ביותר שאי פעם
אוזנו קלטה.
היא נכנסה והוא חש כיצד ליבו הקריפטוני הולם כמכות תופים.
"לואיס ליינוס?",קרא בשמה ומרוב התרגשות פיו התייבש.
"כן, זו אני".
"את בטוחה שאני לא מכיר אותך מאיזה שהוא מקום? אולי שמעתי על
המשפחה שלך? כי את נשמעת לי מוכרת".
"הרבה אומרים לי את זה. גדלתי במקום מרוחק מאמריקה ובכל זאת
אנשים נוטים להרגיש שאני הבת של השכן ממול".
קלארק התהפנט מעיניה הירוקות של לואיס ושאל בחיוך השרמנטי
ביותר שהוא יכול היה לשאול: "יש סיכוי שתסכימי לקחת ממני את
תפקיד העורך? פשוט, הייתי רוצה להזמין אותך לארוחת ערב ואם
תעבדי כעיתונאית זה נחשב להטרדה מינית..."
"ואם אצא איתך כשאני הבוסית זה לא נחשב להטרדה מינית?"
"תראי לי את השוטר שיאמין שאישה יפה כמוך מטרידה מינית חנון
כמוני".
אז הם הסכימו להעביר את סמכויות העורכת ללואיס ליינוס ועוד
באותו ערב יצאו לארוחה.
פעמוני רוח השמיעו צלילים מרגיעים במסעדה הסינית בה בחרו ואור
נרות יצר לידם משחקי אור וצל.
"מאיפה באת באמת? זה מסקרן אותי", רכן לעברה קלארק.
"נולדתי באי לא מוכר, הוריי מתו קרוב ללידתי ואחד מילידי האי
גידל אותי".
פתאום שם המשפחה שלה קפץ לתודעתו והוא הבין שהיא הבת המאומצת
של בנג'מין "הג'וקר" ליינוס. הדבר זיעזע אותו אך גם קצת חירמן
אותו.
הם התקרבו משני צידי השולחן ולפתע התנשקו נשיקה סוערת,
אינטימית, עם לשון. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, הנשיקה ביניהם
הייתה יותר ארוטית מכל משגל מלא שחווה עם סלינה.

גותאם סיטי, שבוע לאחר מכן

"סלינה, יש לי משהו להתוודות בפנייך", הסמיק קלארק, "פגשתי
מישהי... אני עדיין אעזור לך בגידול הילד, אבל מה שלא יהיה
שהיה בינינו נגמר..."
סלינה התאמצה בכל כוחה לעשות פרצוף כועס, כאילו היא מקנאת,
אבל מהר מאוד התגלגלה מצחוק.
"ווו הווו", הריעה סלינה בפנים מחייכות, "החנון שלנו מצא בת
זוג".
"אני לא יודע אם להיעלב או לנשום לרווחה שאת לא מקנאת באמת".

טקסס, שבוע לאחר מכן

חיימה רייס מילא את טופס הלוטו שלו, כשהמספר הנוסף הוא 815,
כמו מספר הטיסה שאיתה התרסק על האי. זה נראה לו סתם משחק משעשע
עם מספרים, מה כבר יכול לקרות?
"והמספר הנוסף הוא 815", הודיע הקריין בקול נלהב והבהיל מעט
את חיימה. עכשיו שהוא מיליונר, מה הוא יעשה בכל הכסף הזה?
דבר ראשון, הוא החליט שהוא ומשפחתו ייהנו מעט, אז הוא קנה
אחוזה מפוארת שבה יגורו. דבר שני, כבן מיעוטים לא שכח את
העובדה שרק הודות למלגה הוא לומד באוניברסיטה, אז הוא החליט
לתרום לאוניברסיטה ולצדקה.
באחד הימים נסע במכוניתו והתנגש במכונית שעל לוחית הרישוי שלה
הופיע המספר הבא: 81566518... לשמחתו, הודות לכרית האוויר יצא
ללא פגע, אך כעת היה מפוחד ממש. המספר של הטיסה שהתרסקה רדף
אחריו, ממש לכל מקום. הוא החליט לא לצאת מהבית.

טקסס, 2029

פרי ווייט שוגר מהאי על ידי ראס אל גול, כדי לשכנע את כל
ניצולי "אושיאניק" שעליהם לחזור לאי.
המקום הראשון שהחליט לבקר בו, היה האחוזה של חיימה. הוא דפק
בדלת מספר פעמים ולאחר שאיש לא ענה לו דפק בקול רם יותר.
"מה אתה רוצה?", פתח לו את הדלת חיימה בפנים מטושטשות מרוב
כדורי הרגעה.
"אני חושב שאתה יודע מה אני רוצה... אתה מבזבז את החיים שלך
פה. הייעוד שלך נמצא באי".
"תפסיקו לרדוף אחריי לכל מקום!!! אני רוצה חיים
רגילים!!!", צעק חיימה וטרק לו את הדלת בפרצוף.

מטרופוליס, שבוע לאחר מכן, "הדיילי פלאנט"

פרי ווייט ניגש למשרדו של סגן העורך קלארק קנט, שהיה עסוק
באותם רגעים עם המחשב שלו והאימייל שלו.
"קלארק, אתה עסוק?", הפתיע אותו פרי.
"אני רואה שיצאת סוף סוף מהאי. רוצה להתראיין אצלי?"
פרי נאנח.
"לא, החזרה הזמנית שלי לפה היא סוד - הגעתי כדי לשכנע אותך
לחזור לאי."
"יש לי אחריות פה, יש לי מחויבויות, לא נראה לי שאוכל לחזור
לאי."

אחרי סירובים מכל שאר הניצולים, לקח פרי חדר במלון במטרופוליס.
ראס אל גול נתן לו תקציב מפתיע עבור המשימה הזו, כך שהוא השתכן
במלון 5 כוכבים.
בעודו זולל קרואסון עם הגב לדלת, התגנב מאחוריו בנג'מין
"הג'וקר" ליינוס, שהופיע במטרופוליס שבוע קודם - וחנק עם כבל
חשמלי את פרי.
פרי השמיע חירחורים אחרונים - ומת...

(המשך יבוא...)

לפרק הבא
http://stage.co.il/Stories/537411070