זחל זחל בין עלי תחילת אביב ירוקים,
גופו נרעד, והוא הרגיש שהוא תקוע,
הצללים שחלפו מתחתיו היו נסתרים,
ורוח נשאה קולות רחוקים מחזקים.

כשהוא חשש וגם פחד לזוז מהר מדי,
הרי הענף עלול להתכופף ולהישבר,
אולי סערה מסביב תתחיל להשתולל,
הוא נעמד, אך מסביבו עולם זז והולל.

ואז זה הזחל הפך לגולם, ועטף עצמו,
רעידות קטנות הפכו לנגינת התחדשות,
וכאשר העלים שנעים רוקדים מסביבו,
קולות חרישיים בקעו עלו ויצאו מתוכו.

זה הגולם נפתח, לתפארת היה לפרפר,
את הכנפיים הוא פרש והציג את צבעיו,
השמש החמימה נגעה בחגיגת החיים,
אז בליווי צלילי הפריחה שאותו נושאים.

עכשיו פרפר החל להרהר ולבחון עצמו,
וכשפרש אז כנפיים, גם ליבו התרחב,
גילה שריחופו איננו רק גורם לו לפחד,
אלא שמרגיש חופשי עם העולם ביחד.

רגעים מדהימים כאלו מזכירים לאדם,
גם אם תקיעות שבאה מילדות עשוקה,
שחרור יצמיח ויוביל לכנפיים מגביהות,
וכך הוא יכול להתעלות כשכנפיו נוסקות.

אז,
פרוש את כנפיך,
פישי את כנפייך,
עלו, עלו מעלה,
מעלה.


זחל זחל בין עלי תחילת אביב ירוקים, הזחל הפך לגולם ועטף
עצמו,
זה הגולם נפתח ולתפארת היה לפרפר.
https://youtu.be/0VQrS57kIXA