אִימָּא שֶׁלִּי
שמָה מַרְאָה.
הִיא שמָה מַרְאָה
לְאִימָּא שֶׁלָּהּ,
אֲשֶׁר קָבְעָה
לְלֹא עוֹרְרִין
שֶׁהִיא שְׁבוּרָה,
וְשֶׁהִיא, אִמִּי -
כִּבְשה שְׁחֹרָה.
הִיא נָטְלָה עַל עַצְמָהּ
לְהַרְאוֹת אֶת
הַבִּלְתִּי רָאוּי,
לִזְעֹוק אֶת
הַבִּלְתִּי נִזְעָק,
לְהוֹצִיא מִן הָאַשְׁפָּה
אֶת הַשְּׁבָרִים,
שֶׁנִּפְלְטוּ
בְּאֵין דּוֹרֵשׁ,
וּלְחַבֵּר חָזרָה.
הִיא שמָה מַרְאָה
גַּם לִי,
בִּמְיֻוחָד כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה
לֹא אֲהוּבָה
וּשְׁבוּרָה,
וַאֲנִי רַק
חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי
כַּמָּה קָשֶׁה
לֶאֱהֹב מַרְאָה
שְׁחֹרָה.