כשערפל סמיך חוזר לשומרון אנו שם גם,
מחפשים ולא מוצאים את שאבד לנו בעולם,
הילדים העדינים שהיינו נרצחו ביחד איתם,
והצרחות מהדהדות בראשנו קולם לא נדם.

בלילה השחור רעמו רעמים כשהגשם גבר,
היינו בסכנת חיים, כמעט כלום לא נשאר,
רועי, ישי ואני רק אנו שניצלנו מהטבח בהר,
בת מצוה הייתי אז והצלתי ממחבלי הכפר.

בליבנו יש צל של חיים אבודים, וכואב עכשיו,
זה קרה בבית משפחתנו באיתמר, רצח נתעב,
רואים בדמיון את שתי אחינו, אחותנו, אם ואב,
את העבר לא נשכח אבל הזמן נע עובר מאליו.

את כל משפחתנו רצחו המחבלים השפלים,
נותרנו אחיי ואני לנשום רק רדוד ולפרקים,
בסערה עלתה משפחתנו השמימה אל האלוקים,
אנו אצל הסבים והסבתות ואנחנו לא בודדים.

הכול נראה לנו כסרט נע או כמו בתאטרון,
בדמיון הלילה שנמס אך לא נשכח בזיכרון,
עדיין רצה אליהם בראשי להצילם מהאסון,
ויודעת שכלום לא יחזיר את שאבד בשומרון.

בליבנו צל של חיים אבודים, וכואב גם עכשיו,
בבית משפחתנו באיתמר זה הרצח הנתעב,
עתה דמיון חי של יואב, אלעד, והדס, אם ואב,
העבר לא ישכח אך הזמן נע קדימה מאליו.

רואים בדמיון את יואב, אלעד והדס,
אבא ואימא.

אין לאן לחזור וצריך להמשיך,
רק קדימה.

ממשיכים רק קדימה.
ממשיכים רק קדימה.


את כל משפחתנו רצחו המחבלים השפלים,
הילדים העדינים שהיינו נרצחו ביחד איתם.
https://youtu.be/GJmVQXBiadM