זר בן בלי בית / על הבכייה |
כמה בכיתי בין שדייך!
כמה רציתי לרצות,
עכשיו הרבה אחרי חצות.
בצד שלך של המיטה,
אני קורא על השחיטה.
בדם שחינו כל הזמן,
על נקמה אבד איבדנו
כל מה שהיינו בלי צבע אדום.
כל מה שרצינו באותו היום.
ביאליק לא חוסך מילים,
לתאר דמעות זולגות,
אל בין שדייך נעלמות.
ביאליק לא מביא מזור,
חיי הלילה השחור.
בצד שלך של המיטה,
אני בוכה על השחיטה.
גרזן ניפץ את כל חיי,
ידך הנחיתה אז עליי
בשורות איוב מדי הערב.
אני שוקל לקחת כלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|