היו לי שתי אפשרויות, או לפוצץ לשכנים את הדוכן שלהם בעודי
מחזיק בירה ומעשן סיגריה,
או להתמרמר בחדרי החשוך ולכתוב על כך בבמה חדשה כי אני מפחד
מהישראלים האלו. הם מאושרים מדי.

היות שכולם שותים בירה היום ומעשנים, 66% מהישראלים ליתר דיוק,
בחרתי באפשרות הפחדנית יותר, להתמרמר מול המחשב באתר האומלל
שלכם כמו בימים של התיכון במחלקה ו' בגיל 15 וחצי.

רציתי לנקות היום את המכוניות של הדתיים כדי לשמיד את היהדות
המחורבנת, היטלר עשה זאת, הנאצים מנקים מכוניות והם הם לא יעשו
זאת, ולכן אני ניסיתי להרוס להם אך שוב הייתה לי את ההרגשה
המלחיצה והמחורבנת הזו שהישראלים נהנים מדי מן העולם הזה...
רציתי לשאול את הדתי שאלה הלכתית אבל הוא פשוט כחכח בגרונו
בעודו שותה את "משקה האלוהים שלו המחייה את הגוף ואת הנפש"...
הבנתי שהיות שהוא בוודאי בן העולם הבא הוא השיג את התכלית...
די היה לו בלהשאר טיפש ודוחה בעיני...
לאחר מכן,  כאשר הייתי עסוק בהשקיית העץ בנסיוני לגדלו כדי
לתלות עליו יהודים בעתיד המרושע שתכננתי עבורם, הייתי צריך
להתחבא מהשוטר כי השפיך שלי לא שמח כמו של הדתיים... למה
למורדכי היהודי תמיד מותר להיות שמח עם בת דודתו ואני, אויבם
של ישראל, צריך להיות בבית הכלא רק כי אני רוצה לזיין בת שבע
כלשהיא? למה הומוסקסואל יכול להיות עולץ אבל אני לא יכול לקרוא
לעצמי בשלוות נפש, "אינדיבידואל אוהב בנות ישראל"?

למה כולם חושבים שאני אישיות מדכאת כל כך? מה לא בסדר בי
שהיהודי מאושר? מה עשיתי לא נכון שבמה חדשה עדיין קיימים?

אדוני. זו שוב אותה הרגשה מחרידה שאני נוטה לחוש בימים האלו
שהישראלים שמחים והגננת מלמדת את הילדים לשיר את השיר המעצבן
הזה מ"ארץ נהדרת" כדי להכין את התלמידה המצטיינת שלה להיות
מנכלית שיווק כאשר תעבור את מבחן הגאונות בכיתה ט'.

היי, מי שלא תהיה שאני מתחיל ממש לפחד ממנו... אני מתכוון מר
אודיטור יקר בשר ודם שחסם אותי בוודאי לאחרונה, כי את יהוה אני
לחלוטין מתעב. ניקרא לך גיל, נגיד כי אתם תמיד מאושר ומחייך
בתמונות שלך, כל חיי זה הרגיש לי ככה, אבל גם עתה, ביום מאושר
זה... למה שוב  זה מרגיש לי שכל אדם שני במדינה הזו הוא אלוהים
וכל אדם שלישי שוטר...?