מאיר אמוזיג / מילים |
מרוב שתיקות מתייאשות
עמוק באדמה קבורות
מחפשות כל דרך לעלות
לא נשמעות
לאזנים ערלות
לאמת הנאמרת
מבין הזעקות
מילים מוכות גורל
מכות בי כברק
בשוטים של אש
רוצות שאתייאש
ואוציאן לאור
אשחררן לדרור
בעט או עפרון
אני רק זכרון
רושם כל מה שהן רוצות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|