הביולוגיה של הנפש
הפיזיולוגיה של הגעגוע
בהתעלמות הקטנה שלך
נפער בי שדה של אפשרויות
כולן דומות מדי לחוסר
מילה שלא אמרת
הפכה אצלי לעונה שלמה
גשם של כמעט
אני ממציאה שיחות שאין להן פה
משרטטת את קווי המרחק שלך
בעיפרון כהה
הגוף שלי מנסה לתקן את השקט
כמו רופא חסר אמונה
שוכח שהפצע לא רוצה החלמה,
רק שיכירו בו.
אני חותכת את הדממה בסכין מעוקרת
ומניחה אותה לייבוש על העצם
הלב שלי ממצמץ מתחת לשולחן הניתוחים,
מחסיר
פעימה
כל מה שלא נאמר בינינו
הפך למרקם
למגע שאי אפשר לגרד מעל העור
אני עוקבת אחרי פעימות הלב,
בודקת אם אתה שם
או רק עוד הד
אולי זה כל הסיפור
לא לבקש ריפוי,
לא לבקש שלווה
רק שישאר מישהו
שיוכל לפצוע אותי
בדיוק במקום
בו אני מתגעגעת |
