סגן הדר גולדין ז"ל מובא היום למנוחות.
בוֹשה ונכלמת אני קולטת שעד היום לא הקדשתי לוֹ ולוּ מילה
אחת.
אחת עשרה שנה ושלושה חודשים היה חלל חטוף בידי אויב;
גיבור בשירות המדינה, שהופקר ביחד עם סמ"ר אורון שאול ז"ל,
שהושב לקבורה לפני פחות משנה.
שני פרחים יפים, שנפלו בקרב על הבית והופקרו בידי אויב.
אויב שעזבנו לנפשו; להמשיך להתפרנס מאיתנו, להשתמש בשירותינו,
להתחמש כנגדנו ולירות עלינו טילים!
שילמנו מחיר כבד על הפקרת הדר ואורון, על הכלת ירי הרקטות
לישובי הדרום, על מדיניות ההבלגה
וההפקרה!
אין מילה אחרת
הפקרה!
חטיפתם צריכה הייתה להיות הקו האדום בה"א הידיעה
ולא כך היה!
נחרדנו להתעורר מקהות החושים והעיוורון שפקד אומה שלמה ובראשה
הממשלה - בשבעה באוקטובר.
הממשלה שלנו נכשלה כישלון חרוץ באי פדייתם בהלימה לחטיפתם!
ובכמעט עשור מאז ועד השבעה באוקטובר הנורא, לא תיקנה את
העוולה.
שילמנו בדמים דדמים.
אמו של הדר, לאה, שנלחמה על שובו שנים ארוכות אמרה וצדקה:
"חטופים לא משחררים בנחמדות!"
ואוסיף למי שלא הבין את הסאבטקסט:
כדי שלא יהיו עוד חטופים!