החלומות גולשים פנימה כמו רעמים על פני הים
נושאים את ליבי מעבר להרים
ביקשתי מעצמי להשתחרר
ביקשתי
ואף אחד לא ענה
אנחנו נוסעים דרך שביל החלב, שם הכוכבים מסתדרים בשורה
דרך המדע של שנתנו, תחת שמיים כסופים סגולים
אני רואה את פניך משתקפים בדמעות שבכינו פעם
השקט של התנומה, שם הצללים זוחלים ברכות
אני משוטטת
בזיכרונותינו, שם חלומות ודממה נפגשים
גוונים ענבריים עוטפים אותי, כמו נודדים מן העבר
כל צעד שאני צועדת אתך, אני מבקשת שהרגעים האלה לא יסתיימו
אשא איתי את כל האוצרות
את הזיכרונות שיצרנו
כי בעולם החלום הזה, שבו נשמותינו חופשיות לנדוד
אמצא אותך שוב בשתיקה, ברוגע שקראנו לו פעם
בית
צחוקנו עדיין מהדהד ברכות, השירים ששרנו אז
בערפל הזהוב של אור הכוכבים
אנו מוצאים את שאבד בזמן
שני לבבות שעדיין רוקדים בעדינות, בקצב, בחרוז
אורות הענבר מהבהבים בבהירות
עם כל צעד שאני צועדת, אני חשה את אש הניצוץ
וכשהאור של הבוקר מתקרב וחומך מתחיל לדעוך
בין הדממה של הדמדומים, שם הצללים משחקים
מחבואים
אני נודדת בין זיכרונותינו
שם האבוד והנמצא נמים זה לצד זה
אורות הענבר מהבהבים בבהירות, כמו רוחות מימים עברו
בכל צעד שאני צועדת אתך, אני רודפת אחר הלהבה,
אני עפה
אבודה בתוך הקסם
נוסעת דרך הזמן
שומעת את צחוקך באור המרוחק
בכל צעד שאני צועדת
אני שוקעת עמוק יותר
החלומות גולשים שוב פנימה
ואני בתוכם
בכל לילה
אמצא אותך שוב במבוך התקווה
שם הלב מנגן
ושוב אני קרובה. |
