מִי חָשׁוּב יוֹתֵר מִמְּךָ
בִּשְׁבִילָהּ, הִיא יוֹדַעַת
אַתָּה הַבַּיִת וְהַקּוֹרָה
בִּשְׁבִילָהּ, הִיא זוֹכֶרֶת
נִצְמַד אֶל עֵינֶיהָ
אַתָּה כַּעֲצוּמָה עַל לִבָּהּ
כְּהִיצָּמֵד גִּבְעוֹל אֶל מַשָּׁבוֹ
וְיָרֵחַ שֶׁל יוֹם בְּכָל שָׁעָה
גַּם גֵּאוּת בַּחֲשֵׁכָה
לֹא תּוּכַל
לְמֶרְחַקֵּי הַסַּהַר,
תָּמִיד תִּהְיוּ קְרוֹבִים
בַּבֹּקֶר קָמוֹת עֵינֵיכֶם
מְגַשְּׁשׁוֹת מֵחֲלוֹם לֵילְכֶם
לִנְעִימַת אִוְושַׁת עֲלֵי הַסְּתָיו
הַנִּשְׁלִים עַל אֶדֶן חַלּוֹנְכֶם
6/11/25
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
לְאֵלִי מִשְׁעָלִי |