זה כל השחור משחור שכאן,
בלב, בראש, אפילו בבוקר קר,
אדם שקם, ורואה כך ת'עולם,
מבקש תן קצת יותר מזה מחר.

כי לעיתים בין צללים ושברי חלום,
עוד בוער בלב רצון לנקודה קטנה,
לטיפ טיפה של אור בתוך היום,
קוראת אליו רק היה אדם, הנקודה.

אם יש ימים בהיום עובר, לא מצאת טעם,
זכור תמיד שסימן אור הוא גם השקט,
ויש רגע שרק לב זוכר מה היה פעם,
ודמעת תקווה בעין שמחה מנצנצת.

נראה שהכול שחור, אך לא לתמיד,
יש דרך ומקום שבו אפשר לנשום,
כשהטוב שבך נוגע בהווה ובעתיד,
וכשחושך נסוג מתפשט האור ולא איום.

וכשבלילה בזמן שהעולם סוגר עיניים,
ואת עצמך אתה שואל אם יש מחר,
אז דע לך, שהאור נולד מתוך שמיים,
ובכל אדם יש שמש, רק תביט ותתפעל.

אם יש ימים בהיום עובר, לא מצאת טעם,
זכור תמיד שסימן אור הוא גם השקט,
ויש רגע שרק לב זוכר מה היה פעם,
ודמעת תקווה בעין שמחה מנצנצת.

כן, יש רגע שרק לב זוכר מה היה פעם,
ודמעת תקווה בעין שמחה מנצנצת,
כן, דמעת תקווה בעין שמחה מנצנצת.


דע לך, שהאור נולד מתוך שמיים, ובכל אדם יש שמש, רק תביט
ותתפעל,
אם יש ימים שהיום עובר, לא מצאת טעם, זכור תמיד שסימן אור הוא
גם השקט.
https://youtu.be/vCIUeXLSpI4