הוא עבד באורווה (בואו נקרא לו המוצהר הראשון) ועבד שם מישהו
ותיק ממנו (בואו נקרא לו המוצהר השני).
הראשון אמר לדודה שלו שהוא שואף לגלות את הסוד שלו בפומבי.
הדודה התנגדה וטענה שזה "אישי מאוד" וגם "עוד לא התנסית ביחסי
מין מלאים עם גבר, מה אם זה יגעיל אותך?"

יום אחד הופיעה באורווה מישהי עם רצון טוב, אבל לא שיא החוכמה
- וכשהבינה בנוגע למוצהר השני את זהותו האישית, אמרה בהתלהבות:
"מה, אתה כזה?!"
באותו הרגע הצביע המוצהר הראשון - והבחורה שאלה: "מה, גם
אתה?!"
הוא מיד אמר: "לא בדיוק..."
אז בתגובה היא תמהה: "מה, אין דבר כזה לא בדיוק..."
ומצידו הוא אמר: "בזמננו דווקא יש הרבה לא בדיוק... העניין
הוא שאני די סטרייט, אבל אני רק תשעים אחוז סטרייט".
כשהלכה משם ניגש למוצהר השני ואמר לו: "מה שאמרתי, אמרתי קודם
כל כי זו האמת. אבל גם כי אני ידיד אמת וידיד אמת לא נוטש ידיד
לבד מחוץ לארון, כשגם לו יש ארון לצאת ממנו".
כשסיפר על כך לדודה, אמרה שהיא "חד משמעית מתגאה בך"...

וזה מזכיר לו שיחה שניהל עם מישהו, בתקופה שהיה פחות מודע
למיניותו המורכבת, בנוגע לפילוסופיה וקבלה.
פתאום השיחה עברה להומואים ולסביות ואותו אדם אמר: "כמובן
שהומואים ולסביות הם בסדר גמור..."
אז היה לו משהו לתקן אותו בקביעה שלו... הוא אמר: "תשמע, כמובן
שהומואים הם בסדר גמור, אבל לסביות זה נפלא!!!"
אחר כך הוא התפעם איך משיחה על האינסוף הם עברו לשיחה על
לסביות - והייתה לו הצעה: "למה שלא נשלב בין השניים ונדבר על
אינסוף לסביות?"