זר בן בלי בית / ים של אהבה |
שלימדת אותי:
לבוא בסוף, כשהסתיימה
עונת הרחצה. לזכור
שאף פעם אין באמת מי שיציל
אותנו,
שהחול טובעני במידה שכף
הרגל מרשה לו. ולא יותר
קר עכשיו, הזינוק
אל תוך הגל השלישי, כי כך
החלטנו, יישאר
זיכרון חמים. השמש שהיא
את זורחת עוד עליי. רק
אתך אפשר להיות
בים, להתכרבל בחול,
לגרגר נהמות חתוליות
ולאהוב
ולאהוב אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|