לירון חפץ / רגעים של נפש שבורה |
והחלון פתוח
אנשים עפים ברחובות
ולי אין אפילו כוח.
לא ידעתי
לפני שנפלתי
שאפשר לעוף כל כך מהר
ואז לצנוח
כשבחוץ הצלליות
מתעתעות במוח
נרקמים שדים ומפלצות
ופורצות מקום בטוח
אם ידעתי
לפני שפעלתי
שמשהו בי יכול להישבר
הייתי מבקשת כוח
אילו יכולתי לשכוח הכול
ולבקש סליחה
מגופי שכאב
מליבי שדאב
אילו יכולתי לדעת למחול
באמת ועכשיו
אולי לא היה שב
העצב הרב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|