הוא לא באמת מתכוון, אני אשמה
תמיד משגעת אותו, אני הסתומה
מרגיזה אותו ומוציאה לו את המיץ
אני זו ש לא בסדר לכן הוא מרביץ

לפני תחילת הבוקר כשהיא מתעוררת
מציצה במראה ורואה כמה היא חיוורת
הציפורים ישנות, וזה עוד יום בלי תקווה
עליה להספיק את כל מטלותיה, צריכה
עוד לפני שהיא יוצאת ממהרת לעבודה
מעבירה מעיניה דמעות, בכתה בשינה
נכנסת למקלחת של שתיים וחצי דקות
תחת חולצה היא רואה את סימני המכות
מתעלמת מהירוק הכחול והסגול הכואב
היא יודעת זה לא חיים, מה הוא חושב?
עטופה במגבת אומרת לעצמה זה בגללי
אני טיפשה ואשמה בגללי הוא מרביץ לי
מוסיפה מים, מדליקה קומקום החשמלי
מהארון היא מוציאה בגדיה, להתלבש בשקט
תחתונים, חזייה, חולצה ומכנס, לא מבלבלת
הולכת על בהונותיה כי אתמול הוא כעס
אני אשמה ומה אם על הדרך אותי הוא דרס
למה הדלקת את האור? הרים ידו וצרח
ובכל הכוח הכה אותי בפנים בום טראח
למה את מעירה אותי, לא רואה שאני ישן?
נכלמת, מבלי להתגונן, מבקשת סליחה
הוא התעורר, השתגע ונושמת לרווחה
ומכבה אור, יוצאת מהחדר מבלי להתלונן
אני יודעת במאה אחוז שהוא לא התכוון

הוא לא באמת מתכוון, אני אשמה
תמיד משגעת אותו, אני הסתומה
מרגיזה אותו ומוציאה לו את המיץ
אני זו ש לא בסדר לכן הוא מרביץ

סוגרת דלת מאחוריה, רק שלא יתעצבן
הולכת לסלון ומניחה בגדיה על הכורסא
עם המגבת מנגנת וכורכת סביב שיערה
כדי להתגבר על העייפות היא חושבת
שטוב שלפחות הפעם אותה לא אזק
היא מכינה לעצמה קפה שחור חזק
ואז בעייפות היא נכנסת לתוך המכנס
מזל, חושבת, לפחות היום אין פנס
סיגריה של בוקר עם קפה בוץ שחור
סוגרת את הדלת, יוצאת אל הכפור
חושבת שקשה לו כי אני אותו מעירה
מתיישבת במרפסת ומתפללת בליבה
אלוקים, תעזור לי היום שהוא לא יתרגז
תשמור עלי ותעשה שהוא לא יתפרץ
הוא לא באמת מתכוון, אני אשמה
תמיד משגעת אותו, אני הסתומה
מרגיזה אותו ומוציאה לו את המיץ
אני זו שלא בסדר לכן הוא מרביץ
אלוקים, תעזור לי היום שהוא לא יתרגז
תשמור עלי ותעשה שהוא לא יתפרץ
הוא לא באמת מתכוון, אני אשמה
תמיד משגעת אותו, אני הסתומה
מרגיזה אותו ומוציאה לו את המיץ
כן, אני זו שלא בסדר לכן הוא מרביץ

למה הדלקת את האור? הרים ידו וצרח, ובכל הכוח הכה אותי בפנים,
בום טראח,
למה את מעירה אותי, לא רואה שאני ישן?
https://youtu.be/7bEBzv64uyA