זֶה סִפּוּר,  
שֶׁאִישׁ לֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ,  
אֲבָל אֲנִי אֲסַפֵּר אוֹתוֹ.  
אוֹצִיא אוֹתוֹ לָאוֹר,  
אָבִיא לָכֶם כָּכָה לַפָּנִים  
סִיפּוּר שֶׁמָּצִיצָנִים אוֹהֲבִים  
לְהַרְגִּישׁ טוֹב עִם עַצְמָם,  
כְּשֶׁהֵם מְווַדְּאִים  
שֶׁהַדֶּשֶׁא שֶׁל הַשָּׁכֵן צָהוֹב יוֹתֵר.

סִיפּוּר לֹא יֵאָמֵן
וְהַכֹּל אֱמֶת.
הֵם יַכְחִישׁוּ,  
וְיֹאמְרוּ  
שֶׁאֲנִי מְדַמְייֵן,  
שֶׁזֶּה לֹא יִתָּכֵן.

כָּל כָּךְ קַל לְהַכְחִישׁ
מִלָּה מוּל מִלָּה,  
עַל מַעֲשים שֶׁנַּעֲשים בַּחֹשֶׁךְ,  
בְּחֵיק הַכִּבְיָכוֹל חָמִים וּמוּגָן,  
מוּסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת  
שֶׁל שְׁתִיקָה  
וְנֶאֱמָנוּת כִּיתָּתִית  
לְ"אַנַּחְנוּ" חוֹלָנִי.

אֲבָל אֲנִי אֲסַפֵּר.  
הִגִּיעַ הַזְּמַן
וְלוּ רַק בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ אֶחָד,  
אוֹתָהּ אַחַת,  
שֶׁעוֹבְרִים אֶת זֶה עַכְשָׁיו,  
וְחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם לְבַד  
עִם כָּל הַחַרָא הַזֶּה.