פתיתי קונפטי זוהרים,
מפוזרים
בכל מקום.
גביעי פלסטיק שחורים,
חלקם עם יין נתזים,
חלקם מתגוללים ברוח
מאוורר תקרה.
שרשרת נייר קרועה
צד אחד בתקרה,
השני ברצפה.
ותחפושות, תחפושות,
בעיקר של ליצנים מוטלים
על הרצפה,
על כסאות,
ואפילו על הארונות.
ונחירות
"לעבודה!"
"לעבודה!"
צועקת עלינו לודמילה.
"יש כאן הרבה זבל,
אנחנו מנקים!"
שאלתי את עצמי:
מי זו לודמילה?
מה היא עושה כאן?
מי אני בשיר?
אולי אני
בצוות שלה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.