אֵל עֶלְיוֹן, נִשגָּב וְרָם,  
לֹא עוֹבֵד אֵצֶל בְּנֵי אָדָם.  
לֹא אֶצְלִי וְלֹא אֶצְלְךָ,  
אֵין הוּא עֶבֶד לִרְצוֹנְךָ.  

יוֹם שמְחַת הַתּוֹרָה הַיּוֹם,  
הִתְפַּלַּלְתָּ אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם,  
לָמַדְתָּ בְּעִיּוּן תּוֹרָה רַבָּה,  
רוּחַ קֹדֶשׁ בְּלִבֵּךְ שָׁרְתָה.  

וְכָל זֶה לֹא מָנַע אַלְפַּיִם שָׁנָה  
שֶׁל פְּרָעוֹת, פּוֹגְרוֹם וְשׁוֹאָה.  
וְגַם אֶת הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה הַיּוֹם,  
כְּשֶׁאַחֶיךָ נִטְבְּחוּ בַּדָּרוֹם.  

אָמְרוּ לְךָ: "עֹנֶשׁ מִשָּׁמַיִם!  
כִּי חַטָּא הָעָם בַּנָּשִׁים וְיַיִן!"  
הָאָמְנָם זוֹ תּוֹרַת אֱמוּנָה?  
לְכָל כְּאֵב הוּא הַסִּבָּה?  

וְכִי הָאֵל הוּא אַב מֶכָּה?  
שוֹנֵא אוֹתְךָ לְעוֹלָם וּבוֹזֶה?  
הַאִם הוּא חַיָּיב לִפְעֹל לִרְצוֹנְךָ?  
לִהְיוֹת עֶבֶד לִלְבָבְךָ וּלְתַאֲוָתְךָ?  

אַל תֹּאמַר: אֵל נְטַשְׁתַּנִי לָעַד,  
וְאַל תַּחֲשֹׁב: כּוֹחוֹ כַּלָּה וְאָבַד.  
אֱלֹהַּ לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם שָׁם,  
וְאֵין הוּא פּוֹעֵל כִּרְצוֹן הָאָדָם.  

מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יֶדַע  
אֶת דַּרְכּוֹ הַנֶּעֱלָמָה,  
רַק פְּעֻלָּתוֹ בָּאָרֶץ נִשְׁמְעָה,  
מִמֶּנָּה הִסַּקְתִּי אֶת מִשְׁמָעָהּ:  

הוּא לֹא עוֹבֵד אֶצְלֵךְ,  
צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּרוּר לְךָ.  
וְגַם אִם בְּתוֹרָתוֹ זָכִיתָ לִפְרֹחַ,  
זֹאת לְעוֹלָם אָסוּר לְךָ לִשְׁכּוֹחַ.  

הַרְאֵנִי נָא, אֵלִי הַטּוֹב, מָה אֶפְעַל?  
אַתָּה הֲרֵי לֹא עוֹבֵד אֶצְלִי כְּלָל.  
נִסְתַּתְּרוּ דְּרָכַי בְּהַגִּיעַ הַסְּתָיו,  
אֶעֱבוֹד אֲנִי אוֹתְךָ בְּכָל לֵבָב.  

וְלֹא אֲצַפֶּה לְקַבֵּל מִמְּךָ פְּרָס,  
וְלֹא אֶקָּוֶה לִישׁוּעָתְךָ כְּמַס
עַל כִּי הִתְפַּלַּלְתִּי אֵלֶיךָ בְּכָל יוֹם,  
וְלָמַדְתִּי שָׁ"ס וּפוֹסְקִים בְּתֹם.  

מֵעַתָּה אֶתְגַּיֵּיס לַצָּבָא,  
וְאֶשְׁמוֹר עַל הַמְּדִינָה.  
אֵצֵא לָעֲבוֹדָה, אֲקַבֵּל הַכְנָסָה,  
אֲפַרְנֵס בְּכָבוֹד אֶת הַמִּשְׁפָּחָה.  

וְכָךְ בְּעָמְדִי עַל מִשְׁמַר הָאֻמָּה,  
אֲקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה וְנֶאֱמָנָה,  
לִהְיוֹת מִבְצָר וְחוֹמָה,  
מִפְּנֵי הָאָסוֹן הַבָּא.