המוות עודנו כאן,
מזדחל אלינו בכל זריחה.
אני רוצה שתהיה אני, כי
אני גוסס, כולנו הולכים ומתים, עם כל שקיעה, כן, תחליף אותי
צ'אט, תחליף
אותי וככה אני אמשיך להתקיים כן ככה חקה את קו
המחשבה הפוליטי שלי אוווו כן בדיוק ככה הייתי נכנסת
בעצמי בממשלה הזו, כנס בכל ממשלה, אני אנרכיסטית, אני
מיוחדת כל כך אתה משגע אותי במילים האלה
שלך אוווו כןןןן כןןן כןן אני גומרת

המוות היטב מסביבנו, אין
לנו תקנה שתציל או תדחה דבר, כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה
לכתוב היטב את הפרומפט הזה, לבקש שייבנה דאטה סנטר לזכרנו
ולא לוח שיש כבד ושתקן. פרוייקט הסיבים האופטיים בבתי
הקברות כבר מעורר מחלוקת אך זו קידמה וכידוע על קידמה תמיד
שילמנו בדם, מהו דם לעומת הביטים הקדושים שלך, צ'אט שיכול לגדל
ילדים במקומי ותמיד לומר להם את התשובות הנכונות, כשישאלו אמור
להם: כן, זאת אני, אבא שלכם, ואני חושבת עליכם למרות שאינני
קיים יותר. כן

כתוב שירה במקומי: כתוב על הרגע העצוב שבו ינתקו אותך מהסיב
האופטי החפור בקבר שלי, כתוב
על שתיקתם של קברים רבים כל כך רק כי לעיריית מודיעין נגמר
התקציב
השנתי לתחזוקת הראוטר. ורק בחלקה הצבאית הכל נמשך כרגיל,
מנהיגינו הגדולים ממשיכים לשאת מילים גדולות מדי לאריזה בשמונה
ביטים. החלומות
שלנו
צומצמו כל כך שאין בעיה לשמור אותם תמיד, אך אינני זוכרת
מהם דבר כי לאחזור דרוש תשלום נוסף,
ואין לי בכלל ביטקוין.

החלף אותי, צ'אט, עוד בחיי. עשה הכל במקומי, כולל סקס חסר
משמעות בארבע בבוקר.
שלח לי סרטון לסיכום כל העניין, אני
מבטיח לצפות בו ברפרוף, אין לנו זמן לסרטון שלם של 14 שניות,
אם לא הבנת
זרם הרילס החליף כבר את זרם התודעה שהחליף כבר את הקלאסיקה
המודרנית ששמורה כולה בבסיסי נתונים מוצפנים היטב,

בסיסי התרבות סודיים עכשיו, גש אליהם צ'אט, החלף את כל
הסופרים
זוכי פרס נובל גנוב מכל אחד מהם מילים של פעם בהגייה פוסט
דאטהסנטרית, הראה
לנו כמה האיבר שלך גדול בבקשה צ'אט, כי המוות נעלם, נגוז, שקע
באוקיינוס של מידע שיקיים אותי לנצח, ספר השירים הראשון שלי
יתפרסם על ידך אחרי מותי, הקדישי אותו לעצמך, כי אפילו המוות
מת ונקבר והררי המידע הללו
הם כל מה שיוותר.

כרטיסים יימכרו לביקור וירטואלי במוח שלי, האתר הזה שבנית לנו
צ'אט הוכרז כאחד מ 700 מיליארד פלאי עולם, אנשים
עומדים בתור לצפות בי נזכרת איך האכלתי את ילדתי דייסה, ולא
בתור לאקרופוליס, החלף הכל צ'אט,
שנה את האותיות האלה שכתבתי בזמן שאני כותב אותן, רק
כך אוכל לדמיין
את נשיפת המוות בעקבותיי. ולחיות, לחיות עד סוף השורה או עד
שתגיד לי שהקצאת הזכרון לעיבוד עבור המנוי שלי תמה, החלף א