ביממה עוברות לי הרבה מחשבות
אוטוסטרדת מחשבות כמו פרסומות
מחשבות על זו שידעה שאהבתי אותה בשתיקה וזה החמיא לה
או על טלנובלות שאני מחבבת למרות שנחשבות לז'אנר נחות
שמסתיימות תמיד בסוף טוב,
שהוא רק ההתחלה של ההתמודדות האמיתית
ושסרטים שהם ז'אנר גבוה יותר צריך גם לקחת בערבון מוגבל
כמו כשמישהו מספר סיפור והסיפור אף פעם לא באמת נאמן למציאות
ואז נזכרת במילן קונדרה שהתאכזב מהעיבוד הקולנועי לרומן שכתב
ולא הרשה יותר אחר כך לבצע עיבודים קולנועיים לכתביו האחרים
ושצריכה אני להתיישב עכשיו
לכתוב ברכת יום הולדת לצח
ושבעוד פחות מ72 שעות החטופים יהיו כאן
וכמה השיר "עדיין כאן" בביצועה של שושנה דמארי יפה
ובכלל איזו אישה מרשימה היא הייתה
ואיזה מלחין אגדי בועז שרעבי שהלחין את השיר הזה
ואיזה גאון מוזיקלי מתי כספי שהפיק מוזיקלית את השיר הזה
ואיזה אשף של מילים היה אהוד מנור שכתב את זה
ואיזה ענקי רוח כמוהו ושושנה ועוזי חיטמן כבר שנים לא כאן
לא כאן אבל עדיין כאן