|
לא הייתי אישה
שהוא יכול היה להחזיק.
הייתי דלת
והוא עבר דרכי
כמו מגפה
עם דם על מגפיו
וחיוך עשוי אכזריות
הוא אמר:
"אני לא מאמין בגן עדן"
אבל כשנגע בי
ידיו רעדו
כאילו זה עתה ראה את אלוהים.
אהבתנו לא הייתה בית
הייתה קתדרלה
בנויה על צוק
ושם הדלקנו נרות
מאבלו של זה
כשהוא נישק אותי
פי התמלא
זכוכית ואפר קבר
נפתחתי לפניו
כמו פצע
כמו נדר
כמו קבר
שלא היה עליו לגעת בו
הוא אמר שאני מסוכנת
ובכל זאת
שתה אותי
כמו מים קדושים
מורעלים
בבצורת
שלא התכוון לשרוד
ועדיין
אני עונדת את רוח קולו
סביב צווארי
שרשרת ורדים
הקוצים ראשונים
ועדיין
כשאני נרדמת
אני חולמת
בשפתו
כהה
סדוקה
אלימה
כמו הבטחה
שאפשר רק ללחוש
למישהו
שאתה מתכוון להשמיד |
|
|
בואו נתערב שזה
שמאשר את
הסלוגנים מערבב
חופשי בין
הדברים ששולחים
לו.
אז אל תתפלאו אם
על הסלוגן הזה
יהיה חתום מישהו
אחר.
זה שתמיד מפסיד
בהתערבויות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.