בשדה הקרב באת אלי
פרוס כמו שטיח קסמים
מבקש להראות לי את הכוח
שמתחולל בליבך התמים
הגאולה דופקת בדלת אמרת
תפתחי לה שלא תברח

שכבתי בחושך, אל מול דמותך
העיניים שלך, ירוקות, מתמוססות
אני, עמוד של אש
עם נשמה פועמת בעוצמה מהדהדת
מחזיקה את הלב שלי
כמו חרב

היה לי קשה לדבר
המילים שלי כאילו נלחמות
כשהאוויר סביבנו מתמלא
בריח מחניק של סוף
והשקט שוחה, בין גלי המלחמה
אתה, אני, והכאב
יחד נישא את השם
לשווא

אלוהים
בין כל טיפת דם, זיעה נוזלת
אני יושבת למרגלותיך, היקום מתערבל
שלח לי מרגוע לנפש
הראה לי תפילות

הצל אותנו מעקרבים
מנחשים
מאויבים נחושים
למוטט אותנו כמו מגדל קלפים
(התפללתי עבור שנינו
אך רק אתה כאן האויב)

שכבתי על רצפת החדר
עיניי חיוורות
ידיי ריקות
מול דמותך המתעוותת
מילים כמו חיצים
יורה אל הלב
אתה, גבר של מלחמה
מכה בצללים שלי
כשהאור מפחד לזרוח

(במקום להיות לי בית)

כשהחיוכים שלך מתאדים
אני מבררת את זיכרונך
כל טיפה של דם שנשפכה
זועקת את אהבתנו
ואני
כמו חומה
עומדת
נלחמת בשבילך
ובשבילנו
(לשם מה?)

ידיי אוחזות בך
כמו עוגן בסערה
מכירות את הכאב
בכל נשימה
כשהעולם סביב
מתמוטט עלינו
ואני
הקטנה
שוכחת את עצמי
כדי לשמור עליך
(מפניך)

זמן כמו מים נשפך
שכחתי את הצלילים
את המילים המדויקות שהטחת לעברי
אבל בתוכי
הזיכרון שלך רועם
כמו תוף במערכה
מהדהד בעוצמה איומה
והלב שלי
חוזר כל לילה
אל שדה הקרב

האהבה שלך
מלחמה מתמדת
והייתי חיילת בתוך קו האש

אבל אני
כמו עץ חזק
השורשים שלי טבועים בעומקי האדמה
מחזיקה בך
בזיכרון
לא נותנת לו לברוח

כשהשמש שוקעת
והעולם מתכהה
אני, נשארת כאן
חזקה מתמיד
כמו אבן שנשמרת
לצפות בחייך
שמתמעטים

בעיניים אוזלות
כמו עשן באוויר

לא תנצח אותי במלחמה הזאת