|
הייתי אור קטן בחלונך
נמסה אל תוך הזכוכית
שמעת קול, אולי זאת אני
אומרת "סלח לי על מה שנשבר בלי סיבה אמיתית"
והיית שם
איתי
וריחך נשאר באוויר כמו חלום שלא נרדם
אני בולעת את השקט
כמו ילדה שמבקשת
לדעת מהו סוף העולם
העור שלי זוכר אותך
כמו שריטה שלא מחלימה
הלב - בית חרושת לאשמה
מנגן תפילה סדוקה
אור נופל על רצפת חדרי
חותך בי קווים של אמת
אני עוד מחזיקה בצל שלך
שנשרף לאט
ולא נכבה באמת
יש מקומות בתוכי
שאלוהים שכח לכבות כשהלך
שם אתה עוד בוער
לא כאור, אלא כפיח עדין
על הלב
אני מנסה להתפלל
אבל התפילה נמסה
רק הדממה עונה לי
וריחה - ריח אפר וקטורת
פעם ידעת לגעת בי
בין המילים
עכשיו אני נוגעת בעצמי
כמו עיוורת שמלטפת קיר של בית מקדש שחרב
והבנתי פתאום - גם באפר יש ריח של גן |
|
|
אם אין אני לי
מי לי?
עכשיו תכניסו פה
איזה שינוי
מתחכם שיעשה את
המשפט ציני כי
לי אין כוח.
אודיסאוס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.