לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537410788

האי, 1626

גבר מסתורי, ששערו שחור כעורב ופניו כהים, התרסק עם ספינתו על
האי.
השמש קפחה על ראשו ולפתע ראה את דמות אביו המנוח, דוסאן
אל-גול.
"ראס, עברו שנים מאז שהתראינו, רזית מעט...", חייך האב.
"זו פאטה מורגאנה מחורבנת, זה מה שאני עובר... אתה לא
אמיתי...", לחש ראס.
הוא משך בשערו של האב בעדינות, כדרך חיבה שיש בה לא מעט
תדהמה.
האב הפך לענן עשן אפור והתנדף משדה הראייה של ראס.
"אתה בסדר?",שאל אותו אלן סקוט שהופיע לפתע, חמוש במדים ירוקים
וטבעת.
"עד כמה שאני יכול להיות בתור הניצול היחידי של הספינה הזו".
"יש לי הזדמנות להגשים עבורך משאלה. מה הכי היית רוצה בעולם?"
"לחיות לנצח", אמר בחיוך כנה ראס אל גול.
"באי הזה תוכל לקבל את משאלתך, אם רק תטבול מדי פעם בבורות
לזרוס. זה מה שעזר לי כל השנים ויעזור גם לך."

מטרופוליס, 2025

פרי ווייט התבונן בראי במידה לא מבוטלת של תיעוב עצמי. הוא
הקריח עם השנים והשיער שנותר כאנדרטה לנעורים מסביב לקרחת
הוסיף לסטיגמה שפגעה בערך העצמי שלו כנכה בכיסא גלגלים.

"אז תתאבד!!! זה מה שאתה באמת רוצה, נכון?" שמע פרי קול
מאחוריו וכשהסתובב ראה מולו את אלן סקוט במדיו הרגילים.
"מי אתה?", שאל בתדהמה.
"אני מציע לך לצאת מהרחמים העצמיים שלך. דבר ראשון, במקום
להמשיך להקריח, תעבור עם מכונה על כל הראש שיהיה כולו מגולח.
דבר שני, חשבון הבנק שחסכת מקצבת הנכות שלך יסייע לך לקנות
כרטיס טיסה של חברת 'אושיאניק' לצרפת"...

האי, 1996

הגנרל ליין ואשתו ההרה ביקרו בשיט בספינתם על אדמת האי, כשלפתע
תקפו את אשתו צירי לידה. הם הוזמנו לבקתה של בנג'מין, שם על
גבי המיטה הנוחה התנשמה והתנשפה, כולה כאבים, עד שהגיחה
התינוקת לאוויר העולם.
מבחינתו של בנג'מין "הג'וקר" ליינוס, לא הייתה שאלה מה יהיה
הצעד הבא שלו. הוא שחט עם סכין את האם וירה כדור בראשו של גנרל
ליין. את התינוקת, כך החליט, יגדל כביתו, שכן בשל מראהו
החיצוני המעוות נשים לא התקרבו אליו, שלא לדבר על להקים בית
אתו.

האי, 2026

"זה נכון, בנג'מין המנהיג שלנו באמת הציע שנפתח במלחמה",
הסבירה דיאנה, דמעה אחת נושרת לה מעין ימין, "אבל אני וגם שאר
הנשים הסכמנו שעדיף לפעול בדרכים דיפלומטיות. העובדה שגברים
חונכו למלחמות גם כשיש דרכים אחרות לא אומרת שאי אפשר לפנות
להיגיון שלהם."
בדיוק אחרי הרגיעה והשלום ביניהם, הופיע ראס אל גול, מלווה
בבארי אלן, כשהוא פונה לבנג'מין ליינוס שרטן לעצמו משהו על זה
שלא מקשיבים לו.
"בן", פנה ראס אל גול אליו, "אני מבקש את נוכחותך במסע בזמן אל
העתיד, כדי לברר עבור הקבוצה שלנו כמה דברים..."
בן חש את עצמו באמת לא נחוץ בקבוצה שלו, כך שלפי סימן מראס,
בארי אלן רץ סביבו, נוגע בשדה המגנטי של בנג'מין - עד שבן
נעלם...
"פרי", פנה ראס אל גול אליו, "אני מבקש שבהעדרו של בן תנהיג את
האמזונות, עקבתי אחריך ויש לך תכונות של מנהיג. יש לי רק מבחן
אליך, שתוכיח שאתה יכול להיות אכזרי כשצריך ולא רק רחום".
פרי הנהן, חייך ושתק. הוא ידע שהוא מסוגל להנהיג, לכן הלך
בעקבות ראס כל הדרך חזרה ביער עד לחוף ובו הבונקר. הם נכנסו
לשם - וליד המחשב היה קשור בחבלים קרמיין פלקונה, אביו
הביולוגי של פרי. ראס העביר לידיו של פרי אקדח ללא מילים.
"פרי, אני רואה שאתה שוב הולך. דווקא כשקיוויתי שהלכת לעזאזל.
תהרוג אותי וזהו, בהנחה שאתה לא פחדן...", אמר קרמיין
בהתגרות.
"ראס, אני לא יכול", אמר בכאב פרי, "הוא האבא הביולוגי שלי, עם
כל הכאב שהוא גרם לי".
"אז טעיתי, אתה לא מתאים להנהיג", ענה ראס אל גול נחרצות ויצא
מהבונקר אל החוף.
"חכה!!!" התחרט פרי, "אני מסוגל!!!" הוא נכנס לבונקר וירה
באביו כדור אחד בראש.
"זה המנהיג שלי", חיבק ראס את פרי והם הלכו משם אל הבקתות של
"האחרים".

האי, 2027

עברה שנה מאז שהמטוס של חברת "אושיאניק" התרסק על גבי האי.
בזמן הזה כבר הספיקו הניצולים לבנות רפסודה, כך שיוכלו לצאת
מהאי וגם לשמור על סוד קיומו בו זמנית.
ויום אחד, הגיעה ספינה של "תעשיות לקס לות'ור" - וחלק
מהניצולים הפליגו מהאי ישירות לספינה: היו שם קלארק קנט, סלינה
קייל, תומאס ויין הבן, בארי אלן, הצנצנת בה שומרה גופתו של ריי
פאלמר וחיימה רייס. גם דיאנה האמזונה הצטרפה אליהם, מתוך
"סקרנות לראות מה יש מחוץ לאי".

(המשך יבוא בעונה הבאה...)