אֵין אֶת זֶה כָּאן, זֹאת ש-ָפָה זָרָה,
וַאֲנִי לֹא מֵבִין, רְעָשִׁים שְׁבוּרִים בְּמֶרְכְּבוֹת
פְּלָדָה.
אֵין אֶת זֶה כָּאן, אֲנִי אֶמְתִּין בִּמְקוֹמִי,
וְאַתְּ תִּהְיִי רְחָשִׁים לוֹחֲשִׁים, רֵיחוֹת מְמַלְּאִים
זִיכָּרוֹן עֲרָאִי.
אֵין אֶת זֶה כָּאן, זֶה שֶׁלֶט אַחֲרוֹן,
וּרְסִיסֵי אוֹרוֹת מִתְנַפְּצִים אֶל שְׁאָרִית הַטִּפּוֹת,
נוֹטְפוֹת עַל הַחַלּוֹן.
אֵין אֶת זֶה כָּאן, וַאֲנִי עוֹד רֶגַע מַגִּיעַ,
נֶעֱמָד וְרַעַד הַבְּלָמִים מוֹשֵׁךְ אוֹתִי קָדִימָה,
מִתְאַזֵּן וְיוֹצֵא, נֶעֱלָם בִּרְחוֹבוֹת,
פּוֹסֵעַ בֵּין הִשְׁתַּקְּפוּת רָקִיעַ לְבֵין מִרְצָפוֹת
אֶבֶן סְדוּקוֹת.
וְאֵין אֶת זֶה כָּאן, אֲנִי פּוֹנֶה אֶל סִמְטָה,
נוֹקֵשׁ, הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת וַאֲנִי נִכְנָס לַחֲשֵׁכָה. |