שוב טיל חות'י  
קרע בזעקה  
את קורי חלומי.  

לוקח ת'מִשְקֶפֶת,  
רץ אל המרפסת.  
הפעם הצלחתי לחזות
בתצוגה מתפוצצת.  

בַּדִּירָה ממול
היא מתרוצצת,  
בגדיה מחפשת.  

מאין יבוא עזרה?  
ההוא שהיה שם אמש  
הלך מזמן.  
חרש.  
שבר ירוט.

"מתחת למיטה!"  
אני צועק.  
מחייכת בתודה,  
מתכופפת.  

רואה
חצי ירח  
מציץ מחלונה.  

היא שוב עשתה לי את זה
בכוונה?  

קיבלתי החלטה.  
אני - עזרא
בזאת נשבע:  
יותר  
לא בא  
אצלה.