רק עם אחריות ואור קטן בלב,
בזה מתחיל, ושם נגמר, זה לא כואב.
בזה מתחיל, ושם נגמר, זה לא כואב.

אני אחראי על החלק שלי,
בלי לשפוט את דרכו של האחר,
בלי לבדוק מה נשאר בידו או איבד,
רק את צעדיי ואת המילים שלי,
זו הכתובת הפנימית שמובילה אותי.
אני אראה את החולשות שלי,
ואקבל את השגיאות כאבן דרך,
לחפש את מה שמקשר, שמגשר,
לא מתוך פחד לכופף, להיות צודק או נכון,
או לצבוע את לב בצבעי חוסר ביטחון.

רק עם אחריות ואור קטן בלב,
בזה מתחיל, ושם נגמר, זה לא כואב.
בזה מתחיל, ושם נגמר, זה לא כואב.

במקום לצעוק על מה שלא דומה,
אני אחפש את הקשר שבין הנשמות,
מקום שבו המילה "אנחנו" מתחילה,
יד שמושיטה, גם אם אחרת ממני,
כוח למצוא שורש משותף שיתגלה בי.
העולם מסביבי יכול להיות סוער,
אבל אני אחזיק בשקט שלי,
כי הלב מבין שמה ששייך לי, אני אקח,
מה ששייך לאחר, אכבד יותר,
כך אשמור על עצמי ועל האחר.

רק עם אחריות ואור קטן בלב,
בזה מתחיל, ושם נגמר, זה לא כואב.
בזה מתחיל, ושם נגמר, זה לא כואב.

אין צורך לחפש את מה שאין,
גם לא לתת לזר לשלוט בפנים,
בלי לפחד מהלא נודע גם אם זה כך,
רק עם אחריות ואור קטן בלב,
בזה מתחיל, ושם נגמר, זה לא כואב.


במקום לצעוק על מה שלא דומה, אני אחפש את הקשר שבין הנשמות,
מקום שבו המילה "אנחנו" מתחילה.
https://youtu.be/htTKO2uNR6E