אֲנַחְנוּ זָזִים
בַּחוּץ
כָּל הָעֵת,
בְּעוֹד הַפּנִים
קוֹפֵא מִלֶּכֶת.
גֵּירוּיִים חוֹלְפִים
עַל עֵינֵינוּ,
כְּלֹא הָיוּ,
וּמֶמְבְּרָנַת הַתָּא
אֵינֶנָּה נֶחְדֶּרֶת.
הַתָּאִים
אֵינָם מִתְקַשְּׁרִים
עִם תָּאָיו שֶׁל אַחֵר
אוֹ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ,
אֵינָם קוֹשְׁרִים עַצְמָם
בְּדָבָר.
בְּהֶעְדֵּר אַחֵר -
הַכֹּול זָר.

כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ -
הַמֶּמְבְּרָנָה מַרְחִיבָה
סְדָקֶיהָ,
הַנּוֹיְרוֹנִים
יוֹרִים לְכָל כִּוּוּן,
כְּעוֹלָל נִרְגָּשׁ
שֶׁחוֹזֶה דְּבַר מָה
לָרִאשׁוֹנָה.
וְאָז נָעִים
כָּל החֶלְקִיקים,
נוֹגְעִים וּנִנְגׇּעִים
בְּאַחֵר,
עַד לזַּעֲזוּעַ
הַמַּעֲרֶכֶת
וְאִתְחוּל נִימֵי הַנֶּפֶשׁ,
עד שֶׁדָּבָר
לֹא נוֹתַר עוֹד כְּשֶׁהָיָה,
טֶרֶם נִפְגְּשׁוּ
הַמַּבָּטִים.
הַכֹּול אַחֵר,
אַךְ בּוֹ בִּזְמַן -
הַזָּר
הָפַךְ מֻכָּר.