בַּלַּיְלָה צִחְקַקְנוּ עִם כּוֹכְבֵי הַלֵּב,
זָהַרְנוּ עֵינַייִם בְּהִירוֹת,
לַיְלָה נֶהְדָּר בִּמְלוֹא הוֹדוֹ,
אֳורָנִים זְקוּפִים לְפִי אֲרַשְׁתּוֹ.
כָּל הַיּוֹם קָשַׁבְנוּ לַחֲדָשׁוֹת,
נִסִּינוּ לְהַפְשִׁיר מְחוֹזָן,
לְעַדֵּן מְנַת יֶתֶר שֶׁל אַכְזָבוֹת,
אַךְ נִבְהַלְנוּ מֵהַחֲבָטוֹת.
לְפָחוֹת הַלַּיְלָה נִמְצָא מְנוּחָה,
בֵּין הַכָּרִית וְהַשּמִיכָה
אוּלַי בַּחֲלוֹמוֹת יִפָּתְחוּ הַחוֹמוֹת,
גַּם הַסַּהַר יִקְרֹן בְּכָל מָשוֹש
זִקּוּקִים נִשְׁלָחִים בְּמֶתַח רַב,
דּוֹמְמִים כִּישּׁוּפֵי חִידָה,
מָה זְקוּקִים אָנוּ לִתְהִילָּה
לְרוּחַ הַמַּמְרִיאָה כְּנֶטַע
29/9/25
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
לְאֵלִי מִשְׁעָלִי |