|
הם חיכו במקום כמו לפני 40 שנה-
שיבה לא זרקה בסלע
בור לא נפער בהר
לא סדק צר
הכול נותר כפי שהיה
אותו הדבר
אותה נחישות
אותה שנינות
אותה עמידה איתנה
אותה צללית מוזרה
הם לא נרתעו
הם לא זזו
הכול נותר כפי שהיה
אותו הדבר
הם עמדו שם בבוקר
הם עמדו שם בערב
אנחנו נחנו, ישנו
הם עמדו שם בבוקר
הם עמדו שם בערב
אנחנו נחנו, ישנו
בבוקר קמנו, נסענו
הדולומיטים |
|
|
לאחר שקראתי את
תגובותיכם
הנלהבות
(!!!)לכתבותי
הגרועות ביותר,
רציתי להודות
לשניכם שהוצאתם
לי את החשק
לכתוב, אני לא
אשרבט יותר אף
מילה על שום
פיסת נייר
מקומטת בחיי!!!
למען האמת, אני
הולך ברגע זה
לתלות את עצמי
מהוילון של
המקלחת, ואני
מקווה שאתם
מרוצים
מעצמכם!!!
בימאיסט במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.